פירוש מהרז״ו על שמות רבה י:א

בויקרא רבה. ריש פ' כ"ב. ומ"ש בוזאת חוקת לפנינו הוא בסוף קרח. ע' מש"ש במ"ר פ' י"ח ריש סי' כ"ב ותבין כאן:

זבובים ופרעושים. שהם מצערים ב"א אף על פי כן הם לצורך העולם ותיקונו ליקח מוסר. כי ברצות ה' דרכי איש ניצול מהם כמ"ש ב"ר פ' נ"ד ס"ס א'. וכמ"ש שי"ר פסוק נופת תטופנה ועי' שבת דף ע"ז בענין צרכם. ובירושלמי פרק הרואה בהלכה א' ב' טעמים. א' שהבריות חוטאים אומר הקב"ה אם אלו שאין בהם צורך הריני מקיימם. אלו שיש בהם צורך עאכו"כ. והב' זבוב וכו' לצרעה ע"ש שינויים ממ"ש שם בשבת:

נחשים ועקרבים. מוסיף על הנ"ל על שנעשים שלוחים להמית:

לנביאים. כמו משה וירמיה ויונה שסרבו והלכו ע"כ ורוצה יותר בשליחותם להצדיק שיודיעו העונש מקודם וישובו. או יתקדש ש"ש:

הצרעה. שמות כ"ג כ"ח ושלחתי את הצרעה לפניך וגרשה את החוי וגו':