פירוש מהרז״ו על שמות רבה א:לג

ויואל שאול את העם. וס"ד לאמר ארור האיש וגו' והוא השבועה כמ"ש שם בפסוק הסמוך כי ירא העם את השבועה וגו' ויהונתן לא שמע בהשביע אביו וכאן היתה השבועה מ"ש לשבת את האיש שלא ילך מאתו בלא רשותו. ובמכילתא ריש יתרו מביא עוד ראיה מפסוק הואל וקח ככרים. וכן הוא בערכין (דף טו) שאמר נעמן לגיחזי השבע וקח ככרים. וע' לקמן פ"ה ס"ס א' להתיר שבועתו:

ללון עמו. שתיבת ויואל פי' רצון וקבלה ולא פי' מה שקבל ודורש ע"פ גז"ש על הלינה והכוונה שלא ינהג פרישות מעונת בתו וכמ"ש לבן ליעקב אם תענה את בנותי שדרשו ביומא פר' ח' ובתנחומא מהעונה וע' לעיל ריש סי' י"ב:

לרעות את צאנו. דורש סמוכין שכתוב מיד ומשה היה רועה את צאן יתרו ולדעת כולם למד מיעקב עם לבן:

התתיל וקיבל עליו. עי' ספרי דברים פסוק הואיל משה אין הואל אלא התחלה ע"ש הראיות ובמדרש שמואל פט"ז ר"י אומר אין הואל אלא תחלה וכו' ר"נ אומר אין הואיל אלא לינה כו' וכמ"ש ר"נ כאן ורבנן אמרי אין הואל אלא שבועה ומ"ש וקיבל עליו בתיבת ויואל נכלל קבלה וכנ"ל:

יקרא את שמו גרשום. כי אמר גר הייתי בארץ נכריה. משמע שקובל על צרתו וגירותו וא"כ היה כפוי טובה חלילה שהרי כאן מצא הצלה ומנוחה אשה טובה ובנים ע"כ דורש ע"פ מדה ט' אע"פ שהייתי כאן גר ועכ"ז הצליחני כאן שע"פ מדה י"ז ביוסף וכדומה דורש כאן מדה ט'. אך לשיטת המכילתא ריש יתרו שהתנה יתרו עמו שהבן הראשון יהיה לעבודת גלולים ע"ש יתכן שקראו משה גרשום על גירותו שהוכרח להתרצות וע"כ זכר הנס על בן השני ולא על הראשון: