פירוש מהרז״ו על שמות רבה א:יג

כשראה שהם פרים. שלא הועיל לו העצה של גזירה הא' שמבואר בסימן הקודם וכאן בא לפרש הגזירה הב':

מי הם המילדות. סוטה י"א לקמן פ"מ ס"ס א'. וה"ג בגמרא שם רב ושמואל חד אמר אשה ובתה וחד אמר כלה וחמותה מ"ד אשה ובתה יוכבד ומרים ומ"ד כלה וחמותה יוכבד ואלישבע בת עמינדב אשת אהרן כמ"ש בסדר וארא. ולמדו כן כמ"ש לקמן פר' זו סימן י"ז ושם נאמר ויעש להם בתים וע"פ גז"ש בית אהרן ובית לוי מיוכבד בית לוי ממשה ובית אהרן מאלישבע. ובתי מלכות ממרים. וזה צ"ע שהרי אהרן לא היה גדול ממשה רק ג' שנים כמפורש בסדר וארא ואיך יתכן שקודם הריון של משה שהיה לאהרן שתי שנים איך היה לו אשה שהיתה מילדת לכל ישראל וגם מרים לא היתה אז רק שש שנים. ויתכן הענין בקירוב כמ"ש לעיל פר' זו ס"ס ד'. ועוד צ"ע איך יתכן שיסתפקו ישראל בשתי מילדות לבד. ויתכן שבאמת היו מילדות רבות אך התחכם פרעה למנות בראש כולן שתים אלו שהן ישגיחו על כולן שלא יצטרך לדבר עם כולן רק עם שתים אלו שבראשן שהיו הגדולות שבישראל שעמרם היה ראש הדור:

אלא ה' שנים. שנקראת מרים ע"ש המירור של קושי השעבוד כמ"ש וימררו את חייהם וגו' שהיה פ"ו שנה קודם הגאולה כמ"ש בסדר עולם פ"ג ובשי"ר פסוק כי הנה הסתיו עבר ובעת הגאולה היה משה פ' שנה ואהרן פ"ג ומרים פ"ו וקודם לדת משה היתה בת ה' שנה וכן הוא בפסיקתא רבתי פט"ו סימן י"א:

גם במעלליו. וס"ד אם זך ואם ישר פעלו ועי' ילקוט בשלח בשם מדרש אבכיר טעות עוזא שר של ים. וע' לקמן ריש פכ"ז ומש"ש ועי' ב"ר פ"א סי"א ומש"ש:

משפרת. מנקה ומיפה. נופעת מלשון נפיחה ובעבוע שנוטלת יין בפיה ומנפחת על התינוק ויוצא כמין אבעבועות של יין ועי' ערוך ערך פע ב':

ישראל עליה. בזכותה ותפלתה כמ"ש וייטב אלהים למילדות וירב העם וגו' ועוד כשהחזירה החזירו כל ישראל נשותיהם. ובגמרא הגירסא שפרו ורבו ישראל בימיה:

מפיעה את התינוק. מאירה באור החיים בתפלתה כדלקמן סימן ט"ו. ובגמרא הגירסא פועה שהיתה פועה לולד פי' רש"י משעשעת אותו כדרך שמשחקין לתינוק ועיין ערוך ערך פע א' בא"א:

ד"א פועה. תיבות ד"א מיותים וכצ"ל פועה שהופיעה כו' ד"א פועה וכו':

זקפה חוטמה. העמידה פניה משיחה וכעסה והכעס ניכר בחוטם:

ברוחו שמים שפרה. איוב כ"ו י"ב י"ג. בכחו רגע הים ובתבונתו מחץ רהב. ברוחו שמים שפרה חוללה ידו נחש בריח בכחו רגע הים להשקיע מצרים. בתבונתו מחץ רהב מצרים כמ"ש ומצרים רהב הם. חוללה ידו נחש בריח ג"כ מצרים כמ"ש ישעיה כ"ב על לויתן נחש בריח וגו' וכן התנים הגדול ביחזקאל כ"ט ועי' לקמן פ"ג ס"ס י"ב מבואר ולמה מחץ כי ברוחו שמים שפרה והם בקשו לכלותם ע"פ מדה י"ז ומדה ט':

שהיה עמרם. לקמן פר' זו סימן י"ט עיין סוטה י"ב א' כל הענין:

וגרש את אשתו. שהרי בשמות ו' ובבמדבר כ"ו כתוב ושם אשת עמרם יוכבד וגו' ותלד לו את משה ואת אהן ומרים. ומרים ואהרן ילדה קודם משה ואיך אמר כאן אצל לידת משה ויקח וגו' והם בכ"מ וע"כ דרש שקודם לידת משה גרשה וחזר ולקחה ואף שכבר היתה מעוברת עשה כן שילמדו ממנו ישראל ויחזירו נשותיהם. ועי' ב"ר פצ"ז בס"ג ששייך כאן. ומ"ש ג' ירחים מדכתיב ותצפנו ג' ירחים ולא יכלה עוד הצפינו. ואיך יכלה תחלה אלא שמנן מלקוחים שניים ובגמרא גורס עוד שפרעה לא גזר אלא בעוה"ז וכו' עי' רש"י שם שראוים למי שאמרם: