פירוש מהרז״ו על איכה רבה, פתיחתא יב

מעדה בגד. בשלמה חדשה בימות הגשמים כ"ה בכתובות במשנה חי"ת פרק ה' בהדיא שבימות הגשמים לובשים בגדים חדשים שהם חמים ובימות החמה בבלאותיהם שהם קרים:

זה בוגד. עיין מ"כ גם יש לפרש מלשון בגידה ממש שבמשיכתם בוגדים בבגד וקורעים אותו:

לא זזו עשרת השבטים. הענין בזה שכוונתם בעבדם עבודת כוכבים ומקטרים למלכת השמים למשוך השפע מלמעלה אצלם ומקום ירידה השפע הוא דרך ירושלים כמ"ש בתפלת שלמה וכמ"ש הנשים הכשפניות ומן אז חדלנו לקטר למלכת שמים חסרנו כל וברעב ובדבר תמנו וכאשר משכו השפע שלא ברצון השי"ת ע"כ חרבה ירושלים ודו"ק:

יום שנזדווג נבוכדנאצר. שי"ר פסוק פשטתי וכמ"ש בפסוק הקודם לפסוק מעדה בגד שן רועה ורגל מועדת וכמ"ש בפתיחא י"ג הסמוכה היינו ע"י נ"נ והוא העדה בגדי תפארת של ישראל על שאז זכר להם עון העגל כמ"ש יחזקאל ט' וקרא באזני קול גדול ולא אשמע אותם ויקרא באזני קול גדול לומר קרבו פקודת העיר וכמ"ש חז"ל שעד חורבן הבית היה פוקד עון העגל כמ"ש וביום פקדי ופקדתי וזהו קרבו פקודות העיר כמ"ש בילקוט יחזקאל ט' וכמ"ש בהדיא יחזקאל כ' בני בבל וכל כשדים היינו חיל נ"נ והפשיטוך את בגדיך ולקחו כלי תפארתך הם בגדי כהונה ומלכות והשבתי זמתך וגו' מארץ מצרים וכמ"ש שמ"ר פרשה מ"ג סוף ס"ז בהדיא למה ה' יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים דע מהיכן הוצאת אותם ע"ש ותבין כאן הרי שדברי חז"ל מפורשים בכתוב באר היטב ומ"ש ביום קרה א"ת קרה אלא קרא שביום זה נגזר עליהם ככל המבואר:

מרתף של יין. עיין ב"ר פרשה ל"ח סי' ו' ממש בדומה לזה:

מסתיא דכולה בישא. וזהו חומץ על נתר שגם הנותרים ג"כ רעים שהחמיצו:

לא עייל באודנא דרקדא. שאין הזמר נכנס באזני השומעים לפעול מהם פעולת הרקידה מלב רע מצרות שיש בלבו:

ברא דטפשא. בעבור טפשות שאינו מבין ערך הזמר:

ד"א וכו' אמר ר' סימון. שעד כאן דעת ר"ח בר פפא כמ"ש בריש הדרשה ר"ח ב"פ ור' סימון ועתה מתחיל דרשת ר"ס:

כאשר קראו ולא שמעו. וס"ד כן יקראו ולא אשמע:

ויהיו מלעיבים. וס"ד ובוזים דבריו ומתעתעים בנביאיו וגו' ויעל עליהם את מלך כשדים. וענין הביזוי שהיו אומרים שלעתיד רחוקות הוא ניבא מיד ויעל עליהם בפסוק הסמוך וכאשר דורש והולך מפסוקי יחזקאל. וכמ"ש בשבת דף ק"מ שפרה שפיה רע מפני הרירין וכל מה שאוכלת נמאס וכך היו אומרים על דברי הנביא:

לפי שהיו ליצני. קה"ר פסוק אין אדם שליט:

ממללים בפיהם. כמפורש יחזקאל ל"ג ל' הנדברים בך אצל הקירות ודיבר חד את אחד וגו' (והיינו שהיו מדברים יחד ומרמזים זה לזה). והנך להם כשיר עגבים וגו' ובבואה הנה באה וגו' שהליצנות היה שלעתים רחוקות הוא ניבא וזה ושר בשירים ושם במדרש קהלת בארתי בדרך המדות ע"ש ותבין כאן הרי שהפסוקים במשלי וביחזקאל י"ב ול"ג ובד"ה ל"ו הכל ענין אחד:

מנין מלאתי. וה"א היתירה מורה על ביהמ"ק ור"ד איכה היתה לזונה קריה נאמנה מלאתי משפט והיו"ד מיותר ואיך שייך לומר מלאתי משפט ע"כ דורש על גימטריא מנין של מלאתי:

ובית תלמוד. והיה שם בכל ב"מ מקום קבוע לדיינים ושופטים וזהו מלאתי משפט ע"פ מדה ט' דיינים במקום משפט וזה היה בבית שני שהחריבו אספסיאנוס וטיטוס:

ששם מתנים שבהו. כמ"ש שופטים ה' שם יתנו צדקות ה' וכמ"ש וגדולתך אספרנה: