פירוש מהרז״ו על בראשית רבה נג:ט

הניקה בנים. לעיל פמ"ז סימן ב' ובפ' זו סי' ה' לברכת חלב. וכמ"ש בפסיקתא פמ"ג סי' ד' באריכות:

אין זו שעת הצניעות. כאן חסר התחלת המאמר וז"ל בפסיקתא שם וכי בנים רבים הי"ל לשרה וכו' אלא בשעה שילדה את יצחק היו אמוריים אומרים בנה של שפחה הוא ועושה עצמה כאלו היא מניקה אותו באותה שעה אמר לה כו' אין זו שעה של צניעות אלא עמדי והפריעי עצמך בשביל קדושת השם וכו' ע"כ ועי' ב"מ דף פ"ז:

נעשה י"ש. שע"כ קראה אותם בנים כמו יצחק בנה. ובפסיקתא בנים שנתבנו בישראל וזה ע"ד א"ת בניך אלא בוניך:

ממשלה. ירמוז במ"ש וברכתיה מלכי עמים ממנה יהיו. ודרשו לעיל פמ"ז סימן ב' וברכתיה לברכת חלב. שעי"ז מלכי עמים ממנה יהיו:

נטלה כו'. בילקוט מסיים הה"ד מוסר מלכים פתח. ועי' בויק"ר פי"ג סימן ב' שדורש שם פסוק זה עם הפסוקים עמד וימודד ארץ ראה וגו' המדברים במ"ת וע"ש וילקוט חבקוק ג'. ותבין ג"כ לכאן ויתכן שדורש ס"ד ויתפוצצו הררי עד שחו גבעות עולם שנתפוצץ ושח מהם אז זכות אברהם ושרה שאין הרים אלא אבות וגבעות אמהות ועי' מכילתא ע"פ על ראש הצבעה ראיה לזה [עי' ויק"ר ס"פ ל"ו ותבין כאן]: