פירוש מהרז״ו על בראשית רבה נג:י

נגמל מיצה"ר. שמ"ש ויגדל ויגמל סותרים זא"ז כי ויגדל משמע שנעשה גדול ויגמל משמע שנגמל מחלבו כמ"ש גמולי מחלב וכמ"ש ריש ש"א ותנק את בנה עד גמלה אותו וע"כ פי' ויגדל כפשוטו. ומ"ש ויגמל שנגמל מיצה"ר בן י"ג שאז נקרא גדול וכמ"ש לקמן פ' ס"ג סימן י' ויגדלו הנערים שהיו בני י"ג שנה ע"ש וש"נ ומבואר. ולרבנן ויגמל כפשוטו מחלבו. ומ"ש ויגדל שלא נתפרש כאן. יתכן כמ"ש ויגדל משה וכמ"ש שמ"ר פ"א ר"ס כ"ז שגדל שלא כדרך כל הארץ וכ"מ בפי' מדר"א. שהרי אברהם היה האדם הגדול בענקים. עי' ילקוט יהושע י"ד. שע"ז מביא שם מ"ש בב"ר פמ"ט פסיעותיו שהיו גדולות עיי"ש. ועל יצחק דרש שהיה זיו איקונין דומה לאברהם לעיל פר' זו סימן ו' וזהו ויגדל:

גדול העולמים. עי' לקמן פר' ק' ס"ס ה' מספד גדול כנ"ל ועי' מש"ש:

ריב"מ אמר כו' משתה גדול. דהא משתה שלו גדול משל אסתר והיתה ק"פ יום ובהראותו את עושרו וגו' ולכל שרי המדינות וגו'. ובכ"ז לא קראה גדול אלא שבאסתר שהיתה צדקת היה שם רצון גדול העולמים הקב"ה שנקרא גדול ה'. וכתיב כי ישוב ה' וגו' על אבותיך הם האבות אי"ו שהיה ברצונו אתם גם כן בשמחתם במשתה גדול ועי' לעיל פל"ט סימן ג'. ומ"ש בדברי ריב"מ גדולי עולם צ"ל גדול העולמים וכ"ה בילקוט (עי' מ"כ). ומ"ש ויעקב אע"ג שלא מצינו כן ביעקב אולי מאחר שכתוב אבותיך שכולל כל הג' אי"ו. ואצל אברהם ויצחק מפורש. וביעקב אולי יכוון על הדרש מספד גדול כנ"ל וכמ"ש חז"ל במ"ק רוכב ערבות שש ושמח בבא אליו נפש נקי צדיק:

עוג וכל ג"ע. עיין קה"ר פ' טוב ללכת וגו':

אמרו לעוג. ד"ר פ"א סי' כ"ה:

דאמר ר' לוי. הוא טעם על מ"ש עוג מתנתו שפופה. שעל שנולד מאבות זקנים. ומה גם למ"ד שנולד לז' חדשים שהוא חלוש בטבעו. והוצרך לעריסה משא"כ הראשונים היו בריאים מתולדותם (עיין לעיל פל"ו כצאן עויליהם ולא היו צריכים לעריסה):

דאמר ר"י. פירש למ"ש גדולי עולם. וצ"ע מנין לו ואפשר שכוונתו כמ"ש בסימן ט' שאותן שינקו חלב שרה נתן להם ממשלה ורמוז במ"ש מלכי עמים ממנה יהיו יהיו בגי' ל"א. ולמ"ד שהמשתה עשה כשהיה בן י"ג א"כ היו אז בני י"ג וי"ד ואברהם שידע שעתידים להיות מושלים זימן את כולם לסעודתו ואותם הרג יהושע. וגם רמוז בפסוקים של חבקוק שרמזתי לעיל בס"ס ט'. קרנים מידו לו הוא יהושע שכתוב אצלו וקרני ראם קרניו בהם וגו'. וזהו עמד וימודד וגו' ויתפוצצו הררי וגו' שבימי יהושע נטלה ממשלתם שירשו מאברהם והרגם:

ל"ב מלכים. כ"ה ג"כ בילקוט כאן ויהושע י"ג. אך רש"י הגיה ס"ב (עי' מ"כ) ובמ"ר פ' כ"ג סימן ז' איתא ס"ב מלכים ל"א בימי יהושע ול"א בימי סיסרא. ועי' לקמן ס"פ פ"ה מלך בבל אנטיקיסר שלו היה יושב ביריחו. ועיין ילקוט יהושע שם בשם ספרי אר"י וכי ל"א מלכים היו בא"י אלא כל שלא קנה לו פלטריות בארץ לא עשה כלום. ומרומז בשמ"ר פל"ב סימן ב':