פירוש מהרז״ו על בראשית רבה נג:ח

ראובן בשמחה. פסיקתא פמ"ב סי' ד':

נאמר כאן עשייה. צחוק עשה לי וגו' ובפסיקתא שם הגז"ש ממ"ש ויעש אברהם משתה גדול ובאחשורוש ויעש משתה מה שם והנחה וכו':

הוסיפו על המאורות. שם הגי' הוסיף הקב"ה על המאירות והענין אחד. וכמפורש שם שנתרבה אורם מ"ח פעמים. וכמו בעת הבריאה. שבחטא אדם חסרו ועתידין להיות כמבראשונה כמ"ש והיה אור וגו' ואור החמה יהיה שבעתים וגו'. וע' לעיל פ"י סי' ד'. וכל שעתיד להיות. נעשה בעוה"ז ע"י צדיקים וכמ"ש ויק"ר פכ"ז סימן ד'. והכוונה על כל המבואר לעיל פי"ב סי' ו' ע"ש. ובתנחומא תולדות סימן ב' שבשעה שנולד יצחק היו הכל שמחים שמים וארץ וכו' שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה וגו' וכתיב ואת בריתי אקים את יצחק: