פירוש מהרז״ו על בראשית רבה נג:ד

לעולם ה' דברך. עי' שמ"ר פר' ל"ח סימן ו' באורך וש"נ. ומ"ש שאמר לאברהם בשמים. מבואר שם דהיינו שא"ל ויאמר הבט נא השמימה וגו'. וכמ"ש אח"ז כאן. ומ"ש המדרש למועד אשוב אליך דורש תיבת דברך ממ"ש היפלא מה' דבר וגו':

ההוא אמר וגו'. שהיל"ל הוא אמר ויעשה דיבר ויקימנה אלא משמע תמיה המתקיימת שלא יעשה כו' והם ב' כ"מ ומכריע זה לטובה וזה לרעה שאינו מקיים אם ישובו וע"ד שכתוב כי לא אחפוץ במות המת וגו' ועי' במ"ר פר' כ' סימן כ' ופ' כ"ג סימן ח' תנחומא סימן י"ג ירושלמי פ"ב דתענית סוף ה' א':

וגם את הגוי. דן אנכי ואח"כ יצאו ברכוש גדול קיים. ועבדום וענו אותם ת' שנה לא קיים שלא עבדו רק מנין רד"ו שנה: