פירוש מהרז״ו על בראשית רבה לט:ט

שתי פעמים. עי' לקמן פר' נ"ה סימן ז' דכאן חסר סוף המאמר באיזה דפוסים מן מה דכתיב ולך לך אל ארץ המוריה הרי השני' חביב פירוש שכאן כתוב לך לך אל הארץ אשר אראך הרי לא ידע להיכן ילך ושם כתוב ולך לך אל ארץ המוריה שגלה לו להיכן ילך. נמצא שהשניה חביבה שארץ המוריה ששם הר המוריה חביבה מכל ארץ כנען:

מאפרכיה שלך כו' זו שכינתך. כמ"ש לקמן שם נ"ה ופר' נ"ט סימן יו"ד היינו עיר מולדתו והערים הסמוכים לה:

על כל פסיעה. ושם נ"ה הגירסא על כל דיבור ועל כל פסיעה כי מאחר שאינו ידע להיכן הולך הרי כל פסיעה בספק ונסיון ושמא יצטרך לחזור לאחוריו:

הוא דעתיה דר"י. עי' לקמן נ"ה שם כלשון זה על מ"ש שם אשר אומר אליך ומביא מכאן אשר אראך:

ומתלא עיניהם שיהיו עיניהם תמיד נשואות אליו ליחל ולצפות:

וקרא אליה את הקריאה. כששלח את יונה לנינוה בפעם הב' ויקשה למה לא הביא פסוק של נבואה א' ושם בקיצור וקרא עליה. ונראה לי דכצ"ל וקרא עליה בע' היינו של נבואה א' ואח"כ גורסאת הקריאה אשר אנכי דובר אליך של נבואה ב' וכוון לשתי הנבואות: