פירוש מהרז״ו על בראשית רבה לט:י

שהיה עובר ממקום. והנמשל כמו שכתבתי לעיל סוף פר' למ"ד במבואות האפילות ע"ש ותבין כאן. ועי' מ"ש עוד לעיל פר' כ"ט סימן ג' שאברהם אחד מג' מציאות ע"ש דברים של טעם:

ונפלה מרגלית מראשו. רומז למוד של חכמי הקבלה על ניצוץ קדוש שנפל לס"א:

ובג' מצאה. התחיל במשל בג' וסיים בנמשל ביו"ד שמונה יו"ד דורות אך כוונת המדרש על ג' בני נח שמיחס אותם אחר המבול ולא מצא בג' היינו בזרע שם ושם מצא והיינו כמ"ש בסוף סדר נח שחושב שם סדר יחס שם פעמיים. קודם הפנגה ואחר ההפלגה ובפעם ב' מונה יו"ד דורות עד אברהם ומונה בקיצור וכשהגיע לאברם אמר ויאמר ה' לאברם וזהו מ"ש שמצא וכו':

אלא בשבילך. כדי להזכיר בסוף ענין אברהם באריכות. ובמדרש רות בסופו הגיר' אלא בשבילך אברם הוא אברהם. כוונתו למ"ש בריש דברי הימים אחר שחשב שמות היו"ד דורות אמר אברם הוא אברהם. כלומר זהו שציפיתי ויחלתי לו בקשתיו ומצאתיו: