פירוש מהרז״ו על בראשית רבה לח:ו

דיבורים אחדים. היל"ל דיבור אחד כמ"ש שפה אחת וגם הוא מיותר על כן דורש כל דרשות אלו ובילקוט הגירסא כאן דיבורים אחודים ופירושו סגורים וסתומים והמדרש פי' שלא נתפרשו חטאם וכמ"ש מ"כ בשם רש"י:

שאמרו דברים חדים. ובילקוט הגירסא שאמרו דברים על שני אחדים. ודורש כאלו כתוב דברים חדים על אחדים ע"פ מדת ממעל ודרך קצרה:

היה אברהם בארץ. בילקוט לא גרס בארץ ולשון הפסוק אחד היה אברהם וירש את הארץ יחזקאל ל"ג כ"ד:

אברהם פרדה עקרה. עי' לקמן פר' מ"א סימן ה'. וכוונתם בזה שאברהם המוכיחם ומודיעם אמונת האל ב"ה אם היה לו בנים היה יתכן שתשאר אמונתו ביד בניו אך מאחר שאין לו זרע ישכח שמו מן העולם ושם ה' אחד שהוא מודיעו: וידעו זה במזלות ובאצטגנינות. וזה מרומז בתיבת אחד שאמרו על אברהם שישאר אחד:

לבור לו. מרומז במ"ש וראשו בשמים פן נפוץ שאין רצוננו לדור בארץ נפוצים אלא נעלה לשמים ונדור שם:

ונעשה ע"א בראשה. כמ"ש שמ"ר פר' כ"ד סימן ב' נתנה ראש נעשה ע"א ותלך בראשנו ועי' מש"ש עוד וע' בסנהדרין דף ק"ז על פסוק ויהי דוד בא עד הראש. ואין ראש אלא ע"א ולקמן סוף סימן ח' ובסנהדרין דף ק"ט א' יליף ממ"ש כאן ונעשה לנו שם וכתוב ושם אלהים אחרים:

ותהא נראה. וכן לקמן סימן זה בלשון זה. והענין בזה שחכמיהם וכומריהם מנהיגי ההמון התחכמו כנגד אברהם שהוכיחם להאמין בה' והם אמרו לההמון לעשות עמו מלחמה אע"פ שידעו הם עצמם האמת שאין בדבריהם ממש התחכמו לרמות ההמון בשקריהם. שידמו שהיא עושה מלחמה:

ודברים אחודים. פירוש אחודים ותפוסים. וכמ"ש ותתפשהו בבגדו ות"א ואחדתיה בלבושיה ומ"ש ודברים פירושו מלשון ענין וחפץ וכמ"ש על כל דבר פשע על שור וגו' שמגודל השלוה וההרווחה לא היו מקפידים זה על זה אלא אוחזים זה מזה:

רבנן אמרי שפה אחת. שמאחר שכתוב דברים אחדים הרי מ"ש שפה אחת מיותר. על כן דורש שפה מלשון וילך שפי שפי' מלשון השקט וישוב דעת ע"פ מדת ממעל. אחת. שכל הדור זה ודורות של אחריהם יהיה באופן אחד. מאחר שדור אנוש והמבול וההפלגה לא לקחו מוסר זה מזה הרי יהיה כן לדורות עולם ועיקר הדרשה על פסוק ו' ושפה אחת לכולם וזהו משפו דכולא בישא עי' בדומה לזה בפתיחא דאיכה רבתי פתיחא י"ב מעדה בגד. וע' מש"ש ושם הגי' מסתייא דכולא בישא. ובערוך ערך מסתו גורס מסתו דכולא בישא וכתב שם המ"ע א"ב משפו כתוב וכמו כאן:

או אני או אתה. פי' מאחר שאתה בפלטין אלך לי ואעזוב אותך בפלטין כך דור המבול הניחו אותו בפלטין והם רחקו ממנו שאמרו לו מה שדי וכו'. אך דור הפלגה אמרו וראשו בשמים שנגרש אותו מן השמים. ודור המבול אבדו כולם ודור הפלגה נשארו בחיים. אלא בשביל השלום והאחדות:

גדול השלום. במ"ר פר' י"א סימן ז' וש"נ ומ"ש ר"א ר"ת רבי אומר וכן הוא במדרש שעם יפה תואר. אך במ"ר שם הגירסא. ר"א בנו של ר"א הקפר אומר:

מעשה דור המבול. הדברים כפולים לעיל ריש סימן זה וכן מ"ש דברים חדים כפול לעיל סימן ה' ושם מבואר וכל דברים אלו העתקה ממקום אחר ומ"ש אמרו אחד לאלף ותרנ"ו לעיל סוף סימן א':