פירוש מהרז״ו על בראשית רבה לח:ה

רפינו את בבל. ועי' לקמן פר' ל"ט סימן ה' דכאן חסר וכצ"ל עזבוה בדור הפלגה ונלך איש אל ארצו ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך. וגם שם בעל המאמר ר' עזריה. והנה דור המבול והפלגה שייך לבבל. כי ננערו שם כל מתי המבול כמ"ש לעיל פר' ל"ז סימן ד'. וע"פ מדת מנגד שהיה שם העונש יותר גדול מן הסתם שהיה שם החטא יותר גדול. ועל שאברהם מבבל כמ"ש אשר הוצאתיך מאור כשדים. ואם היו משלימים אתו לא היה הש"י מצוה שיצא ממנה אלא היה זוכה ומזכה כל בני מדינתו ובכלל מ"ש עזבוה ונלך איש אל ארצו שנפרדו ונפלגו כל הגוים שהיו כולם בבבל ונפלגו בכל הארץ. ועל שאמר לשון יחיד דרש על אברהם. ושייכות דור אנוש לבבל יתכן שאצל אנוש כתוב אז הוחל ואצל המבול ויהי כי החל ואצל הפלגה וזה החילם וכמ"ש לעיל פר' כ"ג סימן ז' ופר' כ"ו סי' ד' שמשמעות כולם לשון מרד ודורש גז"ש שגם דור אנוש היה בבבל. ומ"ש רפאינו את בבל היינו שהוכיחו אותה שתשוב בתשובה בכל דורות אלו שזהו רפואתה. ועל שלשונות הפסוק כפולים ומיותרים ע"כ דורש על דורות שונים:

נגעה אל שמים. כמ"ש וראשו בשמים: