פירוש מהרז״ו על בראשית רבה לח:ז

למיזל למדינחא. מאחר שמ"ש בנסעם מקדם משמע שנסעו ממזרח למערב והרי שנער ג"כ במזרח כמ"ש מי העיר ממזרח הרי אברהם שיצא מאור כשדים אמרו עליו שהעירו ממזרח וע' לקמן פרשה מ"ג סימן ג'. על כן דרש שמ"ש בנסעם מקדם. אא"ע על המקום ת"ע על הזמן וע"פ מדה ט' ממי שהוא קודם לכל וזהו קדמונו של עולם. שאם היו מודים שהוא קדמונו של עולם היו מודים בו ובאלהותו וממשלתו וקבלת מלכותו. ועי' לקמן פר' מ"א סימן ז' ויסע לוט מקדם כמ"ש כאן:

התכנסו כל וכו'. שמ"ש וימצאו שתחלה בקשו ואח"כ מצאו שאין מציאה אלא אחר חיפוש ובקשה ומ"ש ר"נ וימצאו אם כו' שכאשר הסכימו על עצה רעה היה מן הדין שלא ימצאו אלא עושה הש"י לנסות הרשעים שיגלו כל רעתם להפרע מהם ונותן להם מקום לטעות ועי' במ"ר פר' כ' בסימן י"ב אצל בלעם:

שאתה מוצא ישיבה. סנהדרין ק"ו ע"א ספרי סוף פרשת בלק פר"א פ' מ"ז לקמן ריש פרשה פ"ד וע' שמ"ר פר' מ"א סימן ז'. וטעם הדבר שהעולם נתארר מימות אדם וקין כמ"ש ארורה האדמה בעבורך. וכמ"ש בעצבון תאכלנה. כי אם שמחה של מצוה שהיא עבודת ה' וגם זה בחרדה וצד עצב: