פירוש מהרז״ו על בראשית רבה לד:יד

א"ר חנינא. סנהדרין נ"ז ב':

כולהם כהלכות. כל אלו ענינים שחושב כהלכות הנ"ל הם בעד אחד בדיין אחד וזהו באדם:

בלא התראה. לקמן פרשה נ"ב סימן ה' וסימן ח' ומ"ש ב' פעמים בלא עדים צ"ע שהרי אמר בעד אחד. ובגמרא שם ליתא:

לכשיבא אדם. ולזה מורה הקמץ של באדם שמושך א' לדרוש בא אדם וכמ"ש לעיל פר' כ"ו ריש סימן ו' ועי' ד"ר פר' ב' סימן כ"ה ושם הגי' לכשיבא כל אדם והגירסא שבכאן לכשיבא אדם היינו כמ"ש פר' כ"א סי' ז' בהקיץ תמונתך:

את הדמות. של מעלה כמ"ש כי בצלם וכו' וצלם ודמות ענינם אחד כמ"ש בצלמנו כדמותנו וביבמות דף ס"ג איתא כל מי שהוא מבטל פ"ו כאלו ממעט הדמות ע"ש ב' ברייתות בלשון זה מדכתיב בתריה ואתם פרו ורבו שתחלה כתוב שופך דם האדם וגו' כי בצלם אלהים וגו' ואח"כ כתוב ואתם פרו ורבו ודורש סמוכים. ור' אלעזר סובר כאלו שופך דמים שנאמר שופך דם האדם היינו רישא דקרא הנ"ל ואח"כ כתוב ואתם פרו ורבו ובן עזאי סובר כשניהם. עי' בתוספתא יבמות סוף פרק ח':

נאים דברים. בתוספתא שם הגירסא נאה דורש ואין נאה מקיים. נאה מקיים ואין נאה דורש בן עזאי נאה דורש ואין נאה מקיים: