פירוש מהרז״ו על בראשית רבה טו:ג

את סבור קודם לברייתו של עולם. פשוטו מצד מזרח של עדן נטע גנן וכמ"ש להלן וישב בארץ נוד קדמת עדן. ועיין לקמן פר' כ"א סימן ט'. אלא שא"כ יקשה מאחר שבא להודיע לנו מקום הג"ע. שהוא מצד מזרחו של עדן. ועדן עצמו אמרו ברכות דף ל"ד. עדן לא שלטה בו עין כמ"ש עין לא ראתה וכו'. ולא בא לסתום אלא לפרש. ומאחר שאין עין שולט בו אין זה לפרש איזה צד הוא המזרח שלו. ע"כ דרש מדה כ' אא"ע למקום ת"ע לזמן ועל זה אמר את סבור מקודם לעולם. כמ"ש לעיל פר' א' סימן ד' קדם קודם לברייתו ש"ע. וכן הוא דעת הפר"א פרק ג' שנברא קודם העולם. והמדרש חולק על זה:

ג"ע בשלישי. לעיל פר' י"א סימן ט' וש"נ:

מלכי מקדם. עיין מ"ש לעיל ריש פר' י"ג וילקוט תהלים פסוק זה. ודורש גז"ש מקדם מקדם שמ"ש מלכי מקדם כמו מקדם הנ"ל בעדן מקדם. מה שם קודם לאדם אף כאן קודם לאדם היה פועל ישועות היינו ג"ע מקדם כנ"ל. וג"ע הוא מקום שילום שכר לצדיקים. וברא אותו עד שלא ברא אדם לפעול ועיין לעיל פר' ח' סימן ו' וכאילו כתוב תיבת פועל שתי פעמים. שמלכי פועל ישועות ושכר מקדם שנברא הפועל לפעול הוא האדם עפ"י מדה ט' ומדת ממעל. מקדם פועל. פעל ישועות: