פירוש מהרז״ו על במדבר רבה ט:יג

מה כתוב למעלה. עי' ויק"ר פר' כ"ט סי' ה' ותבין כאן וכמ"ש לעיל פר' ח' סימן ח' ע"ש ותבין כאן איך דורש וכאן בא להוסיף ואם לאו:

פתיח לאסיא. והכהן הוא רופא לבעל מצרה זו שיודיע לו האמת אם טהורה אם טמאה היא:

קרבן משלו. כמ"ש והביא את קרבנה עליה:

לפי שעברה על יו"ד דברות. כמ"ש לעיל ריש סי' י"ב ולקמן פר' זו סי' מ"ה ג"כ עשירית האיפה רמז ליו"ד דברות ע"פ מדת מנגד:

שלא יהיה חוטא נשכר. שלא יהא מנחת חוטא שמביא על חטא אשתו פחות ממנחה שמביא לקרבן אחר או מנחת נדר ונדבה ולתודה:

את האפילה. כדלעיל בריש פר' זו:

אלו האמהות. לקמן פר' זו סימן מ"ה:

כשם שקנאה לבעל. לעיל ריש סימן י"ב:

קנאה למטה. לבעל ולבועל ולמעלה להש"י:

זכרון לטובה. שהיל"ל מנחה מזכרת עון ע"כ דורש שתיבת זכרון סתם הוא לטובה ובספרי כאן מאריך בזה ועי' ירושלמי סוטה פרק ג' הלכה ד':

והקריב אותה. יקריב המנחה הזו בעצמה בזמן שמביא את אשתו אל הכהן והכהן מחויב להקריב מיד:

והעמידה. במפיק ה"א אותה לבדה ולא שפחותיה שהיא שרתן ולבה סמוך עליהן ולא תתודע ואנן בעינן שתטרף דעתה ותודה וכדלקמן בריש סי' ט"ז ובסוף סי' כ"ב:

מכאן אמרו. כמו כאן שנקראת טמאה ומעמידה לפני ה' בשער נקנור כך כל הטמאים מעמידים שם: