פירוש מהרז״ו על במדבר רבה ה:ג

הה"ד ולא דיבר. תנחומא כאן סוף סדר זה:

ואל יאמר. וס"ד שם עולם אשר לא יכרת ושייך גם על בני עובדי כוכבים שלא יכרתו וק"ו לאותם שכתוב בפסוקים הקודמים שמרו משפט ועשו צדקה וגו' אשרי אנוש וגו' ק"ו שלא יכרתו:

הגבעונים גרים גרורים. שפלים וירודים ונגררים ממקום למקום שלא הותרו לבוא בקהל ובתנחומא הגירסא גבעונים גרים ארורים כמ"ש יהושע ט' ועתה ארורים אתם:

מן היראה. שלא יהרגם יהושע עם שאר הכנענים:

שביקש שאול. לקמן פר' ח' סי' ד' באריכות:

רעב בימי דוד. וס"ד שלש שנים וגו' אל שאול ואל בית הדמים על אשר המית את הגבעונים:

הציל לחנוך. שאע"פ דור חמש לאנוש קרי לי' דור אנוש כי כל דורות אלו אנוש קינן מהללאל ירד כולם היו חיים בימי חנוך וחנוך מזרעו ויליף מנח כמו נח שכתוב בו את האלהים התהלך נח וניצל כך חנוך שכתוב בו ויתהלך חנוך את האלהים ניצל משטף הים ששטף לדור אנוש עי' ב"ר פר' ה' סי' ו' וש"נ:

קדשו שמי בעגל. לעיל פר' א' סי' י"ב: