פירוש מהרז״ו על במדבר רבה ה:ב

אל תגזול דל. וס"ד ואל תדכא עני בשער כי ה' יריב ריבם וקבע את קובעיהם נפש ועי' תנחומא סדר זה דרשות נפלאות על פסוק זה עי' לקמן פר' יו"ד סי' ד':

לא תטה משפט. אביונך בריבו מטעם הנ"ל כי ה' יריב את ריבם והמשפט הוא בשער כמ"ש דברי ריבות בשעריך וכמ"ש והציגו בשער משפט וזהו עני בשער:

כל אלמנה ויתום. וס"ד אם ענה תענה אותו כי אם צעק וגו' וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב וכנ"ל וקבע את קובעיהם נפש:

ל"ב אלף ור'. במדבר א':

אהרן ובניו. צ"ע אם פירושו שאהרן בתוך המנין או חוץ למנין ועי' לעיל פר' ג' ריש סי' י"ג ומש"ש:

כדי שלא תזוקו. פי' שלא תנזקו כמ"ש במדבר י"ז כל הקרב אל משכן ה' ימות שעל זה אמר שם וגם את אחיך מטה לוי וגו' עד וזר לא יקרב וגו ולא יהיה קצף על בני ישראל:

והם מתדלדלים. מתמעטים וחסרים ודל בארמית מל' לקיחה כמו דל מהכא וע"כ לא כתב עני אביון לדרוש ע"פ מדק ממעל על הלוים ומ"ש עוד כי דל דורש דל מן הנחלה וזהו טעם ב':

מדבר בבני קהת. תחלה פי' לכל שבט לוי ועתה חוזר לבוא לענין הפרשה אל תכריתו את שבט משפחת הקהתי על שהם מתדלדלים מכל שבט לוי כדלעיל סי' א' ומ"ש כי דל הוא על שאין להם חלק בארץ כנ"ל בדרשה על הלוים והמדרש סמוך עצמו על המבואר לעיל וקיצר והחסיר כאן: