פירוש מהרז״ו על במדבר רבה ד:יג

מפני הארון. שהפרוכת היה מבדיל בין ההיכל לק"ק וכשניטל הפרוכת נראה הארון. ושנו רבותינו במסכת תמיד ומדות:

ומה היו בני אהרן. הלא גם הם לא היו רשאים לראות הארון:

קונטיטון. פי' במ"ע בל"י ורומי עץ ארוך וראשו חד ע"כ ומה שהיה ראשון חד כדי לשום עליו הצינורא. הוא מזלג וכדמתרגם על מזלגותיו צינורותיה. והביא הערוך בערך צנורא בשם רבינו חננאל שהוא נוטריקון עצי נורא עץ שיכול לחתות בו אש. ומאן דאמר של זהב מפני כבוד הקודש ומאן דאמר של ברזל על שהוא חזק יותר מזהב ויותר טוב למלאכה מהזהב וזהו כבודו שלא יבא לידי קלקול:

הקורקסין. פי' במ"ע בל"י ורומי טבעות כמ"ש פר"א פרק ג' ב"ר פר' י"ח סוף סי' א'. שעל ראשי הפרוכת היו טבעות והם קרסים שהיו אצל היריעות כמפורש בסדר תרומה שבהם היה הפרוכת תלוי על הווים של העמודים וכן הוא בילקוט תרומה בשם ברייתא דמלאכת המשכן וז"ל ועשית פרוכת היה אורג את הפרוכת עשר על עשר ועושה בה ארבע חוברין ותולה ארכה באונקלאות שעל גבי העמודים עב"ל ותיבת חוברין כתוב בצד הילקוט לולאות ומאחר שבמדרש מפורש קורקסין א"כ החוברין הם הקורקסין ויתכן דשניהם אמת שהטבעות היו תלוים בפרוכת על ידי הלולאות ורש"י בסדר תרומה כתב שהפרוכת היה נגלל על כלונסא והכלונס על הווים של העמודים צ"ע מנין לו:

משפילים קמעה קמעה. מעט מעט שע"כ כתוב והורידו ולא כתב והסירו אלא דרך הורדה מלמטה למעלה:

אמרו הפרוכת. שקלים פרק ח' במשנה ושם מדבר בפרוכת של אולם שהיה ארכו ארבעים ורחבו עשרים אך פרוכת של המשכן היה עשר על עשר והביא כאן המשנה דרך אגב ובא ללמד על עוביה וכל נימא ונימא כפולה כ"ד. ועי' שמ"ר פר' נ' סי' ד' ובמ"כ שם:

וב' כהנים גדולים. חוזר לענין הורדת הפרוכת והוא לשון המדרש ומ"ש כהנים גדולים ואין כה"ג אלא אחד אולי פי' אנשים בעלי קומה על שהיה גבוה יו"ד אמות ואולי צ"ל וב' כהנים נושאים אותו בקונטיסים גדולים כמ"ש לעיל קונטיטין גדולים אך מ"ש ב' כהנים וכן בריש הסימן בני אהרן ובכתוב מפורש ובא אהרן ובניו בנסוע המחנה עד וכלה אהרן ובניו ויתכן שדעת המדרש שמ"ש אהרן ובניו אהרן לצוות ולעמוד עליהם לבניו לעשות והם שנים וצ"ע:

שלא יראה בארון כלום. פי' שגם הפרוכת לא יראה שעור התחש יכסה גם על הפרוכת משמרת למשמרת:

מכון לשבתך פעלת. מקדש ה' כוננו ידיך שבית המקדש של מטה מכוון כנגד בית המקדש של מעלה:

מושבו של הקב"ה. כמ"ש השמים כסאי והארץ הדום רגלי ישעיה ס"ו:

מקצה מזה. וכרוב אחד מקצה מזה ואצל השמים כתוב דברים ד' ל"ב ולמקצה השמים ועד קצה השמים. וכן אצל הארץ כתוב דברים י"ג ח' מקצה הארץ ועד קצה הארץ:

וכשם שהשמים וכו' כך השכינה וכו'. פותחת אוצרה הטוב לכל באי עולם כשם שהשמים פותחים וזהו מציון מכלל יופי אלהים הופיע מופיע שפעו הטוב וכן המשכן בהקמתו היה דומה לכה"כ וכן בשעה שהיה נוסע:

למה שהתכלת. לקמן סוף פר' י"ז ספרי סוף שלח לך:

אבן ספיר. וס"ד דמות כסא:

כליל תכלת. מדה ט"ז מיוחד במקומו:

שלשה כתרים. אבות פרק ד' שמ"ר פר' ל"ד סי' ב' לקמן פר' י"ד סי' יו"ד:

כתוב מלמעלה. אצל הארון כתוב בגד כליל תכלת עליו מלמעלה וע"פ מדה ט"ז כנ"ל:

שכל הזוכה לתורה. וכמ"ש בי שרים ישורו והכהונה גדולה היה שררות גדולה או שמ"ש ישורו מלשון שרות ועבודה של משכן: