פירוש מהרז״ו על במדבר רבה כא:טו

משל. תנחומא ואתחנן סי' ה' וע' בספרי כאן דברים נפלאים:

איני כדאי להנשא. כי יתומה אני ואיני למודה בנימוסי מלך ולא אוכל לצאת ידי כבודו ובסוף יגרשוני מוטב שלא ישא אותי:

אני לא בקשתי להנשא. כי ידעתי שלא אוכל לצאת ידי כבודך ואתה שבקשת אותי והי' ראוי לך שלא תקפיד עלי בשום דבר ואעפ"כ גרשת אותי וא"כ למי לא תעשה כן ע"כ אני מבקש שלא תעשה לאחרים כן:

והי' אומר לו. פי' שבסוף אמר לו ואח"כ הביא ראי' מפסוק גם מתמול וגו' שהיו שבעת ימים כמ"ש שמ"ר פ' ג' סי' י"ד:

אתה החלות. שתיבת החלות מיותר שהיל"ל אתה הראת וגו' ואיך אומר על מה שהראה לו שהתחיל ולא גמר הלא התחיל וגמר יצ"מ קריעת י"ס מן באר שליו והרבה נסים מאד שגמר ע"כ דורש שהכוונה על תחלת שליחותן וכמ"ש ד"ר פ' ב' סי' ח' שהוא שפייס את משה שילך ומשה לא רצה:

אלא אשר יצא. וס"ד ואשר יוציאם ואשר יביאם אני הוצאתי אותם ואיני מביאם והוא יחכה גם להביאם:

קח לך את יהושע. הוא יזכה להביאם אשר זכה בכח התורה וס"ד וסמכת את ידך עליו יד אחד ובפסוק כ"ג כתוב ויסמוך את ידיו עליו שתי ידיו אף שהיה יוצא ידי מצותיו אם לא היה נותן כ"א יד אחת אלא עשה בנדיבתו בטובת עין:

לפי שאמרת אלהי הרוחות. כאן מקום המאמר דלעיל סי' ב' אלהי הרוחות ואחר כתבי זאת מצאתי כן בתנחומא סוף סי' י"א:

כמדליק מנר לנר. לעיל פר' י"ג בסימן כ' פר' ט"ו סי' י"ט. ולענין החכמה ורוה"ק דומה למדליק נר מנר שאין הראשון חסר כלום וזהו וסמכת את ידך עליו היינו סמיכות חכמים לרב דיין וחכם כמ"ש ספרי סדר זה פיסקא קמ"א ע"ש ביתר ביאור ומ"ש ונתת מהודך עליו היינו הוד מלכות וממשלה בזה דומה למערה מכלי אל כלי שלא נשתייר בכלי הראשון כלום כך ניתן כל הממשלה ליהושע ולא נשתייר אצל משה כלום:

ומה שאמרת. ובתנחומא הגירסא ומה שאמרתי לך ושני הגירסאות אמת שתחלה אמר הקב"ה למשה ואח"כ טען משה. ופסוק זה כתוב בסוף מסעי כשצוה על בנות צלפחד שלא ינשאו כ"א לבני שבטם כתוב שם בפסוק ז' ולא תסוב נחלה לבני ישראל ממטה אל מטה וגו' ושם פסוק ט' ולא תסוב נחלה ממטה למטה אחר שהוא מיותר ונדרש ע"פ מדה כ' אא"ע לנחלת ארץ ת"ע לנחלת כבוד וממשלה שהשבט שזכה לכהונה לא יבטל ממנו ומזה למד משה לבקש שלא יסוב גדולתו משבטו וכמ"ש בסי' י"ד שלמד מענין בנות צלפחד שירשו בניו כבודו והשיב לו הש"י שכבר זכה יהושע ועל זה טען משה א"כ איך אתה מסב גדולתי למטה אחר. ואע"פ שפרשה הנ"ל כתוב מאוחר דורש המדרש ע"פ מדה ל"ב שמקומה כאן שאחר שאמר הקב"ה למשה ליתן נחלה לבנות צלפחד אז טענו בני מנשה שלא תסוב נחלתן והשיב הש"י ולא תסוב וגו' וטענת משה היה אחר פסוק כ' אחר שצוה לו למסור הגדולה ליהושע והשיב לו ולפני אלעזר הכהן יעמוד. וכמ"ש ספרי סדר וילך: