פירוש מהרז״ו על במדבר רבה יט:כו

לא נזכר משה. תנחומא סימן כ"א ולקמן סוף הפרשה:

באר חפרוה שרים. עי' ב"ר פר' ס"ד סי' ח' ד' בארות כנגד ד' דגלים וכתוב שם ד' פעמים חפירה אצל יצחק וזהו חפרוה שרים וכאן דרש על אברהם ועל יעקב כמ"ש ב"ר פר' ע' ריש סי' ח' והנה באר זה באר:

שנאמר פתח צור. וסמך לו מיד כי זכר את דבר קדשו את אברהם עבדו בעבור אברהם פתח צור ועל יצחק ויעקב כנ"ל וזה שעפ"י מדה י"ז דורש מדה כ"ו ממשל:

שהיו הנשיאים עומדים. ב"ר פר' ע' סי' ח' ושם איתא לדגלו ולשבטו ולמשפחתו:

מים מגוברים. שהיו המים מתגברים אחר שיצאו מהצור וכמ"ש אצל מי המבול והמים גברו מאד מאד על הארץ אחר שירדו משמים נתגברו על הארץ וזה מ"ש תהלים ע"ח יבקע צורים במדבר וישק כתהומות רבה כמו שהי' אצל המבול בתהומות רבה הי' גם כאן:

פיסא גדולה. וכן הוא בתנחומא וע' מ"כ:

ינחני במעגלי צדק. ור"ד ה' רועי לא אחסר בנאות דשא ירביצני על מי מנוחות ינהלני. ה' רועי היינו במדבר כמ"ש ובניכם יהיו רועים במדבר וכמ"ש הגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה וכמ"ש בשיר שם בנאות דשא כמ"ש בסמוך ועל מי מנוחות היינו הבאר ואז ינחילני במעגלי צדק בצדקתו הנחני במי מנוחות במעגלי צדק סביב המחנה:

קילסו עלי באר וכו'. פי' למה זכינו לכל זה כי חפרוה שרים הם האבות הנ"ל לא במעשינו:

אומר אני קודם. ובתנחומא הגי' מדיין ואומר כו':

כך המקבל עול תורה. שהבאר רמז לתורה כמ"ש ב"ר פ' ס"ד סי' ח' ה' בארות כנגד ה' חומשי תורה וע' ב"ר פר' ע' סי' ח' וילקוט כאן. וכמ"ש בתורה שתה מים מבורך ונוזלים מתוך בארך. וממ"ש וממדבר מתנה כמ"ש ויתן אל משה וכמ"ש לקח טוב נתתי לכם תורתי וגו' וכמ"ש אבות פרק ג' משנה ו':

אינו מעלה ארנון. וזהו וממדבר מתנה שלענין מתנה שצריך ליתן הרי הוא דומה למדבר שאינו צריך ליתן:

שלשה מקומות. נחליאל במות וגיא. ועל מדבר ומתנה כבר דרש להו:

שבהר הבית. ונקרא נחליאל שהוא נחלת אל וכמ"ש כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה. ובמות הוא הסנהדרין שאצל המזבח והבמה שמזבח ובמה ענין אחד ומבמות הגיא שלשכת הגזית למטה דומה לגיא כנגד המזבח וכמ"ש סנהדרין דף פ"ו במשנה:

השבה משדי מואב. רומז על דוד ובנו שלמה שבנו ביהמ"ק שהם מזרע רות:

ונשקפה ע"פ הישימון. למי שמשים עצמו כישימון וכמדבר לפי הדרשה הנ"ל ובתנחומא הגי' שמשם יצא תורה לכל ישראל וצ"ע איך דורש כן. ולפי הפשט על הבאר עצמו שנשקף תמיד גם עתה בתוך ים טברי' הוא ים כנרת וגינוסר ע' שבת דף ל"ה א' ובתנחומא דורש עוד כל הענין וחותם נשקפה על פני הישימון לענין באר שבאתה עמהם כלומר כפי פשוטו וכנ"ל: