פירוש מהרז״ו על במדבר רבה יט:כא

ובניכם יהיו רועים. וס"ד וידעתם אח תנואתי מלשון כי הניא אביה אותה שפי' הסרת רצון וכן כאן הסרת רצון וקוצר רוח ועקת נפש:

השוו עבד לקונו. שאמרו למה העליתונו שכללו אלהים ומשה בתיבה אחת בלא הבדל:

אם יראה איש באנשים. וס"ד את הארץ הטובה דברים א' ל"ה ובכלל הטובה הם הפירות וכמ"ש נחמיה ט' ל"ו והארץ אשר נתת לאבותינו לאכול את פריה ואת טובה וגו' ע"כ לא הביא המדרש פסוק של שלח לך דשם לא כתיב הטובה והדרשה הוא ע"פ מדה ט"ו וי"ז דכאן כתיב ותקצר נפש העם בדרך ושם כתיב ורוחך הטובה נתת להשכילם והכריע מפסוק וידעתם את תנואתי ומי שאינו בכלל קללה זו עליהם נאמר ורוחך הטוב וגו':

ונפשנו קצה. על שלא היו יכולים לאכול דבר אחר ולא אכלו רק מן בבוקר ובערב על כן קצה נפשם בו כי לא היה בהם הרוח הטוב להשכיל על הטוב של המן ולא הצדיקו הדין של הקללה עליהם וחטאו יותר ולא מתו מיתת עצמם כ"א ע"י נחשים: