פירוש מהרז״ו על במדבר רבה יט:כב

שהתחיל בלשון הרע תחלה. ע' שמ"ר פ' ג' סי' י"ב וכאן דברי לה"ר על השם יתברך ומשה ועל המן:

ופורץ גדר. לעיל פר' זו בסי' ב':

ויתן לחם שאלתם. ובפסוק הקודם ויתאוו תאוה במדבר וינסו אל בישימון ויתן להם שאלתם וישלח רזון בנפשם והכוונה על חטא האספסוף שכתוב בו והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאוה והפסוק סותר עצמו שאמר ויתן להם שאלתם משמע לטובה ואח"כ וישלח רזון בנפשם משמע לרעה והכריעו ע"פ מדה כ' שמ"ש ויתן להם שאלתם אא"ע להאספסוף ת"ע על המן עצמו שעם המן נתן להם כל שאלתם והפסוק מתמה עליהם למה חטאו במן הרי מעלתו גדולה עד שעם המן נתן להם כל שאלתם ועל כן וישלח רזון בנפשם:

לא חסרת דבר. ותיבת דבר מיותר לדרוש שהדבר שדברת ובקשת לא חסרת שניתן לך ועי' שמ"ר פר' ה' סי' ט' ספרי בהעלותך:

ששורפים את הנפש. כמו שריפת בני אהרן ושריפת בת כהן שריפת נשמה וגוף קיים:

הענן שורף אותם. על שהיל"ל השורפים ע"כ דורש שהנחשים בעצמם נשרפו ונעשו כמו גדר בצדי המחנה ודורש ופורץ גדר ישכנו נחש גדר ע"פ מדת ממעל ומנגד ודרך קצרה על שפרצו גדר היראה ישכנו נחש שנעשה גדר ופרץ הקב"ה גדר של הנחשים והחיה אותם וגירה בהם:

להודיעך נסים. ובתנחומא הגיר' להודיעם נסים: