פירוש מהרז״ו על במדבר רבה יט:כ

ויראו כל העדה. תנחומא בסימן י"ז עי' פר"א ריש פרק י"ז בא"א ספרי סדר וילך בא"א ובגמרא ר"ה דף ג' בא"א:

ויעמוד בין וגו'. ותעצר המגפה:

אמרו האיך מלה"מ דורש כן על שכתוב וימת אהרן בראש ההר וירד משה ואלעזר מן ההר ויראו כל העדה כי גוע אהרן משמע שלא ראו עד שירדו מההר אל העם וגם הוא מיותר שהיה די במ"ש ויבכו ומאי ויראו היאך ראו שגוע אלא שקודם שירדו לא ידעו כלום מה נעשה באהרן וכשירדו והודיעו להם שמת ועל שהיו כל ישראל אוהבים לאהרן ובשעה קטנה נעדר מהם ולא ראוהו מת ולא נתבעו לעסוק בקבורתו ולגמול חסד עמו על כן חשדו את משה ואלעזר כי לא האמינו שימות על ידי מלאך המות ובהכרח שהתפלל משה מגודל צרתו וע"פ נס ויראו כל העדה כי גוע אהרן וכל זה ע"פ מדה ט':

וישמע הכנעני מלך ערד. יושב הנגב:

עמלק יושב בארץ הנגב. בצד שצריכים היו ישראל לעלות כמ"ש עלו זה בנגב ואם כן הוא שמע תחלה מה שנעשה בישראל ואם כן מ"ש כאן וישמע הכנעני אשר היה ע"כ שהוא עמלק יושב הנגב שהרי הכנעני יושב על הים ויד הירדן שהי' רחוק מישראל אז שעדיין היו בגבול אדום:

וארון ברית ה' וגו'. וס"ד לתור להם מנוחה ועל שראה את הארון נוסע לפניהם בלא ענני כבוד שנסתלקו ענני כבוד נסתלק אהרן וזהו כי בא ישראל דרך האתרים שבאו עם הארון בלא ענני הכבוד ודורש ב' כ"מ מדה ט"ו במדבר י' ל"ג כתיב וארון ברית ה' כנ"ל ובדברים א' ל"ג כתיב ההולך לפניכם בדרך לתור לכם מקום וגו' ובענן יומם וההכרעה כאן בחיי אהרן בענן וכאשר הסתלק אהרן הי' הארון בעצמו התייר. ובסדר עולם פרק ט' ובירושלמי פרק א' דיומא דורש שאהרן הוא התייר הגדול (וממוצא דבר כאן ובסדר עולם ובירושלמי הנ"ל תבין שבחנם כתבו התוספות על רש"י דלא דק ורש"י יאמר על התוספות שהעלימו עין מכל המקומות הנ"ל והדרשה רק מפסוקים דחוקת ולא מפסוקים דמסעי ודו"ק):

נתגרה בהם פעם ושתים. כמ"ש בסמוך. א' בסוף בשלח והב' אצל מרגלים בסדר שלח לך וצ"ע שהיל"ל ושלש דכאן הי' הפעם הג':

שנאמר בהם. בכנענים:

כי החרם תחרימם. דברים כ' י"ז (וצ"ע שלא הביא פסוק הקודם בדברים ז' ב' החרם תחרם אותם והזכיר כנענים בשני המקומות וכן מפורש בסוף בשלח כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים ובסוף תצא מחה תמחה את זכר עמלק מתחת השמים וכן בדברים ז' כ"ד והאבדת את שמם מתחת השמים אצל ז' אומות) ועל נדרו כאן ישראל והחרמתי את עריהם וגו' ויחרם אתהם ואת עריהם בלשון שכתוב אצל כנענים ע"פ מדת ממעל. וע' מה שכתבתי בב"ר פר' ע"ד סי' ט"ו באריכות ובילקוט תהלים ס' אצל אדום ומואב וארם וכן כאן:

רצועות מרדות. נוטריקון של תיבת ערד שאם כפשוטו על הכנעני ניחא מ"ש מלך ערד כמ"ש יהושע י"ב מלך ערד אחד אך עמלק אינו מלך ערד ע"כ דורשו נוטריקון ע' ור' בתיבת רצועה רו"ד בתיבת מרדות וכמ"ש שמ"ר פר' מ"ב ריש סי' ה' לך רד מרדות הם צריכים:

שבע מסעות לאחור. וכן הוא בס"ע פרק ט' שבע מסעות וז"ל המכילתא בשלח פסוק ויסע משה וכן מצינו שחזרו לכבודו של אהרן לקבורתו שמונה מסעות שנאמר דברים י' ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן מוסרה שם מת אהרן וגו' וכי במוסרה מת והלא לא מת אלא בהר ההר שנאמר ויעל אהרן הכהן הר ההר וכו' אלא מלמד שחזרו לכבודו של אהרן לקבורתו שמונה מסעות שנאמר ויסעו ממוסרות ויחנו בבני יעקן וגו' ויחנו בחור הגדגד וגו' ויחנו ביטבתה וגו' ויחנו בעברונה וגו' ויחנו בעציון גבר וגו' ויחנו במדבר צין היא קדש וגו' ויחנו בהר ההר. הרי שבע מסעות לאחור. א' מהר ההר לקדש. ב' לעציון גבר. ג' לעברונה. ד' ליטבתה. ה' לחור הגדגד. ו' לבני יעקן. ז' למוסרה. ועם הר ההר הרי ח' והמדרש חושב המסעות שהלכו ז' פעמים והמכילתא חושב המקומות שהיו בהם ומ"ש שבמוסרה מת הוא כמ"ש בירושלמי יומא פרק א' וז"ל שם וכי במסרה מת. וכו' כל הענין עד וישבו וקשרו הספדו וגמלו לצדיק חסד והעלה עליהם המקום כאלו מת שם ונקבר שם וגמלו לצדיק חסד עכ"ל. וכן העתיק המפרש במכילתא מתרגום יונתן על התורה פסוק שם מת אהרן ופי' שהעלה עליהם המקום כאלו גמלו לצדיק אהרן חסד במקום מיתתו והובא הירושלמי ברש"י סדר פנחס פסוק לזרח וגם ברש"י הגי' שמונה מסעות ופי' כנ"ל וכוונת חז"ל בכל הנ"ל שדורשים מדה ט"ו ב' כ"מ כאן כתוב שמת בהר ההר ושם בדברים י' כתוב במוסרה שם מת אהרן ובסדר מסעי כתיב ויסעו ממוסרה ויתנו בבני יעקן ובדברים י' כתיב ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן מוסרה ג"כ ב' כ"מ וההכרעה שחזרו לאחוריהם מהר ההר למוסרה ותחלה הי' נסיעתם ממוסרה לבני יעקן וכשחזרו הי' מבני יעקן למוסרה וכמ"ש רש"י בדברים יו"ד פסוק ובני ישראל נסעו הנ"ל ע"ש באריכות וגם כאן העתיק רש"י שמונה מסעות ופי' כנ"ל על המקומות שלא יתכן לשבש כל כך במכילתא ב' פעמים ובירושלמי שם וברש"י פנחס הנ"ל ב' פעמים וברש"י דברים י' ה' ג"כ ב' פעמים ח' מסעות: