פירוש מהרז״ו על במדבר רבה יט:א

מי יתן טהור. תנחומא כאן סימן ג':

מרדכי משמעי. כמ"ש אסתר ב' מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני שהי' שמעי נכד קיש אבי שאול וכמ"ש ש"ב ט"ז ה' איש יוצא ממשפחת בית שאול ושמו שמעי בן גרא ושאול הוא מבנימין כמפורש ש"א ריש ט' ומ"ש מרדכי בן יאיר בן שמעי בהכרח שיש כאן דילוג דורות שהרי שמעי נהרג בתחלת מלכות שלמה כמפורש במ"א ב' ומרדכי היה מהגולים עם יכניה י"א שנה קודם חורבן הבית וא"כ חיו יאיר ומרדכי ת' שנה. ומה שחושב בתרגום שני על אסתר הרבה דורות בין שמעי לקיש אולי ט"ס הוא וצ"ל שמעי בר מיכה ודו"ק. והדורות שחושב הוא בין יאיר לשמעי כנ"ל ודרשה זו סמוכה על הכלל שהקדמנו בסוף הקדמתנו לספר בראשית אות ז' בענין השמות ע"ש. וצ"ע איך קורא את שמעי לטמא הרי היה מגדולי הדור כמ"ש מ"א א' ח'. שחושבו מהשרים הגדולים של דוד. וצדוק הכהן ובניהו בן יהוידע ונתן הנביא ושמעי ורעי וגו' ואמרו חז"ל שהיה רבו של שלמה ואם על שחרף את דוד הרי עשה תשובה וגם קבל ענשו ויתכן שדעת חז"ל שמרדכי נולד מזרע שמעי שנולד קודם שעשה תשובה:

לא יחידו של עולם. וזהו לא אחד בתמי' ומ"ש בלשון שלילה ותמיה לא אחד כי בא להראות מופת נגד המכחישים שסוברים שיש פועלה טוב ופועל רע וא"כ היו ראוי טוב מטוב וטהור מטהור ורע מרע וטמא מטמא ומאחר שאנו רואים שיוצא טוב מרע וטהור מטמא זה מופת על אחדות הבורא וזהו לא אחד לא יחידו של עולם:

ישראל מעובדי כוכבים. כמ"ש גוי מקרב גוי:

מי עשה כן. מי עשה שהאור יוצא מתוך החושך וכדומה דברים הפכים שנמצא בבריאת הברואים:

מי צוה כן. שייך על ישראל מעובדי כוכבים שהיה ע"י ציווי מי גזר כן על יצירת הוולד טהור מטמא ואע"פ שאמרו חז"ל דצדיק ורשע לא קאמר זהו בסתם בני אדם אך על הגדולים כתוב בטרם אצרך בבטן ידעתיך ובטרם תצא מרחם הקדשתיך ועכ"ז הרשות נתונה אצלו בכל מעשה ומעשה:

בהרת כגריס. משנה במסכתא נגעים ובתנתומא הגי' בהרת כגריס טמא מאי כגריס כחצי פול באדם טמא:

האשה שמת ולדה. האשה טהורה על שהיא טומאת בית הסתרים ובלועה בה אך החיה טמאה בנגיעה וכן כשיצא הולד מטמא אותה בנגיעה:

מי עשה כן. את האשה והולד ומיתת הולד מי צוה כן על הטומאה וגזר שבעוד הטומאה בלוע בה לא תטמא וביציאתה ממנה טמא:

המת בבית. פי' זה דומה ממש למת כשהוא בבית הבית מטמא באוהל וכשיצא מן הבית נטהר הבית ואינו מטמא עוד באוהל וכאן בהיפך וזה פלא:

העוסקים בפרה. משנה במסכתא פרה פרק ד' היא גופה מטהרת וזהו טהור מטמא. הוא עשה את הפרה הוא צוה שתטהר אחרים והוא גזר שתטמא העוסקים בה. והנה אמר ג"פ מי עשה כן וכו' וצ"ע ועל איזה פסוק מרמז ומה שפירשתי בזה אינו מוכרח: