פירוש מהרז״ו על במדבר רבה יח:כא

מנצפ"ך. כל סימן זה הוא מהתנחומא סוף סדר זה והוא נדרש ג"כ בב"ר פר' א' סימן י"ב. וזה לשון הפר"א פרק מ"ח ר"א אומר ה' אותיות שכפלו בתורה באותיות כלם בסוד הגאולה כ"ך בו נגאל א"א מאור כשדים שנאמר לך לך מארצך. מ"ם בו נגאל יצחק אבינו מפלשתים שנאמר לך מעמנו כי עצמת ממנו מאוד. נ"ן בו נגאל יעקב אבינו מיד עשו שנאמר הצילני נא מיד אחי מיד עשו. פ"ף בו נגאלו אבותינו ממצרים שנאמר פקד פקדתי אתכם. צ"ץ בו עתיד לגאול את ישראל בסוף ולומר להם צמח צמחתי שנאמר איש צמח שמו ומתחתיו יצמח וגם כאן כוון לדברי הפר"א. והוסיף עוד ברמזים שכופל האותיות מורה על ב' עולמות:

למאה שנה. עמ"כ:

פקד פקדתי אתכם. ובתנחומא כאן הגירסא פ"ף ליוסף שנאמר פקד פקדתי פקד בעוה"ז פקדתי לעוה"ב. ועי' שמ"ר פר' ג' סי' ח' עי' מש"ש. וכן מפורש בתנחומא כאן וכאן במדרש חסר זה וכל הדרשה ע"פ מדת גימטריא ונוטריקון ושייכות כל מאמר זה לכאן ויתכן על שכתוב כאן בסדר קרח אצל המטות ויציץ ציץ שמרומז שגם לעתיד יהיה זרע אהרן כהנים בבית שלישי ב"ב כמפורש בירמיה ל"א פסוק י"ח כ"א כ"ב ועוד בכמה מקומות ואגב זה הדרשה של צ"ץ ואגב הרבה דרשות של גימטריא ונוטריקון:

צמח צדיק. וכן עוד בירמיה ל"ג ט"ז אצמיח לדוד צמח צדקה:

שר חמשים. אם הכוונה כפשוטו שהוא שר על חמשים אנשים למה לא אמר שר אלף שר מאה ע"כ דורש ע"פ גימטריא שפי' שהוא שר התורה וחשבון כ"ד ספרים עי' מ"כ ויתכן גם באופן זה א' תורה ב' יהושע ג' שופטים ד' שמואל א' ה' שמואל ב' ו' מ"א ז' מ"ב ח' ישעיה ט' ירמיה יו"ד יחזקאל י"א יונה מתרי עשר י"ב תהלים י"ג משלי י"ד איוב ט"ו עזרא ט"ז נחמיה י"ז דניאל י"ח ד"ה א' י"ט ד"ה ב' וחמש מגילות הרי כ"ד ספרים וחושב תרי עשר לי"ב נביאים:

ס' אותיות של ב"כ. לעיל פר' י"א סוף סימן ג':

שמונה עשר וג' מאות. בראשית י"ד י"ד ומ"ש הוא אליעזר פר"א פרק כ"ז ב"ר פר' מ"ג סימן ב' וש"נ ועי' מש"ש:

עקב אשר שמע. מנין עקב עי' ב"ר פר' למ"ד סי' ח' וש"נ ומבואר:

השטן. איוב א' ובזכריה ג' ב' ועי' ויק"ר פר' כ"א סוף סימן א' מש"ש:

ונעשה שלם. כמ"ש התהלך לפני והיה תמים וגם שמו אברהם בגימטריא רמ"ח עי' ב"ר פר' ל"ט סימן י"א:

עטרת בעלה. למאן דאמר שהיו"ד נחלק ונתעטר אברהם באות ה' ממנה ובזכותה:

והוסיף לו משה יו"ד. לעיל פר' ט"ז סימן ט':

יו"ד יצחק. פי' יו"ד של יצחק וכו' ויותר נראה דכצ"ל יצחק יו"ד וכן הוא במ"כ וכן הוא לשון הפר"א ולמה נקרא שמו יצחק יו"ד עשרה נסיונות שנתנסה א"א וכו' ועי' ב"ר פר' נ"ג סימן ז' ועי' פירושנו שם:

ויעקב על שמו. עי' מ"כ:

יו"ד מול עשירי. שאמר וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך והיה צריך לעשר גם בניו ונתן את לוי העשירי קודש לה' ואם היה מתחיל מראובן היה אשר העשירי קודש אך היה רוצה לקיים כל חלב לה' ואשר היה מן השפחות ואינו החלב ע"כ התחיל מבנימין והיה לוי העשירי מן הגבירה לאה וגם היה שלישי לבטן שהוא המובחר והטוב ולא היה שלישי אחר בשבטים ובפר"א פרק ל"ז וז"ל ועוד אמר המלאך ליעקב יש לך בנים ולא עשרת אותם מה עשה יעקב הפריש ד' בכורות לד' אמהות ונשתיירו שמונה התחיל משמעון וגמר מבנימין שבמעי אמו ועוד התחיל משמעון וגמר בלוי ועלה לוי קודש לה' ור' ישמעאל אומר כל הבכורות כשהן בשמירת עין חייבים במעשר לא עשר יעקב אלא למפרע התחיל מבנימין וכו' כמו כאן:

ע' בע' נפש. כמ"ש בראשית מ"ו כ"ז דברים יו"ד כ"ב בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה:

נשתייר ב'. באותיות יעקב שלא נדרש כנגד שני מלכים עולים פי' שהיו שני מלאכים מלוים אותו תמיד וכמ"ש בריש ויצא והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו כמ"ש ב"ר פר' ס"ח סימן י"ב עולים אלו שלוו אותו בא"י ויורדים אלו שלוו אותו בחוץ לארץ ועולים ויורדים לשון רבים ואינו פחות משנים וכאן איתא עוד בתנחומא יהודה בגי' שלשים כנגד שלשים מעלות של מלוכה כמ"ש אבות פרק ו' שהמלכות של מלכי ישראל היה נקנה בשלשים מעלות וזה כאן חסר:

תרי"ג מצות. לעיל פר' י"ג סי' ט"ז:

יראת בגי' תרי"א. נראה שהכוונה על פסוק והיה אמונת עתיך חוסן ישועות חכמת ודעת יראת ה' היא אוצרו וכ"ה בתנחו' בהדיא שדרשו על ששה סדרי משנה ה' כוללים כל תרי"ג מצות ויראת ה' כנגד הכל וגם הגימטריא של יראת הוא תרי"א מצות והנוטריקון של תיבת יראת הוא יראה תורה שעם יראה ותורה הוא תרי"ג ובתנחומא גירסא אחרת:

ב' למעלה וג' מלמטה. ואצלנו ג"כ ה' קשרים וד' פרשיות:

כימי השמים על הארץ. פי' שבחשבון זה של שנות הארץ אנו מבינים פי' הפסוק למען ירבו ה' וגו' לאבותיכם כימי השמים על הארץ שימי אבותיכם ביחד עולים כימי השמים על הארץ והרי זה בא ללמד ונמצא למד מדה י"ב וע' שי"ר פסוק א' שהמדרש מדקדק שם והלא ימי האבות הם תק"ב ותירץ שם שלא חשיב שנים של רעבון עי' מ"כ שם ובתנחומא חסר מאמר זה:

הוקם על. ור"ד נאום דוד בן ישי ונאום הגבר הוקם על משיח אלהי יעקב ונעים זמירות ישראל ודורש זמירות מלשון זמיר עריצים ענין כריתה והנעים ותיקן זמירתן ע"י תקון של מאה ברכות וזהו כיון שתקנום וכו' ולא יתכן לומר שהכוונה על כל ישראל שהי' אז מנינם ט"ז מאות אלפים כמ"ש בד"ה אנשי מלחמה בני כ' וזה א' מליאן וחצי ועם נשים ובנים היו בערך ששה מליאן בוודאי ואיך חשב לנגף במיתת מאה בני אדם ובהכרח שהכוונה על ירושלים שהיו מתים בה מאה בכל יום שהוא ענין מגפה ר"ל. ובתנחומא הגי' ותקנן למאה ברכות ועתה ישראל מה ה' אלהיך דורש מעמך קרי ביה מאה אלו מאה ברכות:

עולה של תורה ועולה של קצרה. משמע שדורש תיבת על מפסוק הנ"ל הוקם על וכמ"ש בתד"א ריש פרק ב' הוקם על הרי לומר שקבל עליו עול תורה ועול מצות ומ"ש קצרה צע"ג אך בתנחומא כאן הגי' זאת תורת העולה היא העולה עולה של תורה ועולה של תשובה ותי' קצרה צ"ע וע' מ"כ. ובתנחומא מביא כאן מאמר של בני היצהר שהוא לעיל פר' זו סי' ט"ז ואגב שדורש פסוק הוקם על דורש ס"ד ונאום משיח אלהי יעקב על שנמשח בשמן המשחה הביא גם דרשה זו:

וקח טוב. ולא פירש איזה טוב ובהכרח שמרומז בתיבת טוב עצמו על איזה טוב היה כוונתו והיינו ע"פ גמטריא על י"ז ברכות של תפלה:

ואת צמח דוד שתקנו אחריו. אחר שתקנו ברכת ולמלשינים ועי' לעיל ריש פר' ב' וירושלמי ברכות פרק ד' על משנה ר"ג אומר ג"כ כמ"ש כאן וע' בפירוש פני משה שם בשם תוספתא שמתחלה היתה ברכת את צמח כלולה בברכת ולירושלים ואח"כ תקנוה בפני עצמה:

על שם בחנני ה' ונסני. שנצרף ונבחן כמו האבות ועל כן זכה לברכה מיוחדת את צמח דוד בתפלה כמו מגן אברהם ובמדרש תהלים מזמור י"ח שעל כן זכה לברכת מגן דוד בהפטרה ובי"ח לא זכה שיחתמו מגן דוד על שלא עמד בנסיון וזהו ותתן לי מגן ישעך:

בגמטריא נפש. ה"ג בתנחומא כאן טוב בגי' בא"ת ב"ש נפש וכמ"ש בל"ב מדות בברייתא מלשון גמטריא תרי אפי חד אפי בחילוף אותיות וחד אפי בחשבון אותיות שחלוף האותיות בכל האלפא ביתות נקראים מדת גמטריא והם המבוארים בספר הזוהר והמקובלים ואלפא ביתא של א"ת ב"ש ג"ר ד"ק ה"צ ו"פ ז"ע ח"ס ט"ן י"ם כ"ל אותיות אלו המחוברים נחלפים זה בזה הב' נחלף בשי"ן של ב"ש והוי"ו בפ' של ו"פ והט' בנו"ן של ט"נ הרי אותיות טוב הם אותיות נפש בא"ת ב"ש:

כשהיה ביהמ"ק קיים. שמ"ר פר' ל"ח סימן ד':

הריון בגי' רע"א. ב"ר פר' כ' סימן ו' וש"נ ומבואר:

כל מי באר שכתוב בתורה. ובתנחומא הגי' כנגד מי באר שכתוב בתורה:

כל סאה קמ"ד ביצים. הסאה ו' קבין הקב ד' לוגין והלוג ו' ביצים נמצא בסאה כ"ד לוגין ו' פעמים כ"ד הרי קמ"ד ביצים מ' פעם קמ"ד הם ה' אלפים ז' מאות וששים ביצים:

לאט בגי' ארבעים. אך צ"ע מנין לו על סאה ויתכן על שכתוב כאן מי השילוח ושם כתוב בסאסאה בשלחה כמפורש לעיל פר' ט' ריש סימן כ"ד ע"ש הרי שלוח לאט מ' סאה:

נחש וחוה אדם ואדמה. כך הם מסודרים בתורה ועי' פר"א פרק י"ד שחושב יו"ד קללות של אדם ושל נחש ושל חוה ולא יו"ד של אדמה וצ"ע מה הם היו"ד של אדמה:

משום לא יוסיף. וכתוב עוד שם פן יוסיף להכות הרי שכוונה התורה להזהר בזה ובהכרח לעשות סייג לדבר ויש כח ביד חכמים לבטל מ"ע בשב ואל תעשה משום גדר של לא תעשה:

ששך. ירמיה כ"ה כ"ו ומלך ששך ישתה אחריהם ושם נ"א מ' איך נלכדה ששך וכתוב באותה פרשה כמה פעמים בבל ולמוד מענינו ששך הוא בבל א"כ במקום שכתוב ששך ולא בבל ג"כ פי' בבל וכאן דורש למה נקרא ששך בבל על שבא"ב של א"ת ב"ש השי"ן מתחלף בב' והכ' מתחלף בלמ"ד של כ"ל וכנ"ל בגי' של נפש:

טבאל באלב"ם רמלא. היינו מ"ש בישעיה ז' ו' ונמליך מלך בתוכה את בן טבאל שהכוונה על בן רמליהו וכמ"ש שם ח' פסוק ו' ומשוש את רצין ובן רמליהו א"כ מ"ש ונמליך מלך בתוכה את בן טבאל פי' בן רמליהו וקראו רמלא על שבא"ב של א"ל ב"ם ג"ן ד"ס ה"ע ו"פ ז"ץ ח"ק ט"ר י"ש כ"ת הט' מתחלף ברי"ש והב' במ"ם והא' בל' והל' בא' הרי רמלא ובתיבת טבאל מרומז אל"ב ג' אותיות שמורים על אלב"ם:

שיעמוד ת"י שנה. ויק"ר פר' כ"א סימן ד' ושם מבואר: