פירוש מהרז״ו על במדבר רבה יז:ב

או לאיל תעשה מנחה. הכוונה על הפסוק הסמוך ויין לנסך שלישית ההין ואצל בן בקר כתוב בפסוקים הסמוכים ויין לנסך חצי ההין ונסכים של רביעית ההין לכבש כתוב תחלה ורמוז בסוף סימן הקודם שבא לדורון לרצות:

חלה למטה ונסכים למעלה. דורש סמוכים שסמך פרשת חלה לפרשת נסכים על העולה ושלמה אמר לך אכול בשמחה לחמך ושתה וגו' כבר רצה אלהים שתיבת לך מיותר ולא פירש איזה אכילה ואיזה שמחה ואיך רצה וגו' ע"כ דורש על זמן שהלכו ישראל לכנוס לארץ שנצטוו להקריב עולה לדורון עם נסכים על טובת הארץ תבואתה ופריה ומהלחם יתנו חלה אז ירצה אלהים את מעשיהם ויאכלו תמיד את תבואת הארץ על כן לא אמר אכול לחמך בשמחה אלא בשמחה לחמך על ידי שמחה אמיתית של מצות לחם חלה תאכל נחמך וכמ"ש בקה"ר פסוק ידעתי כי אין טוב באדם כ"א לשמוח וכו' שיאכל ושתה שכל אכילה ושתיה ושמחה שכתוב במגילה זו בתורה ומע"ט מדבר וכו' ע"ש וכן ושתה בלב טוב שתביא עולה ונסכים לדורון אז יינך שתשתה תמיד יינך וכמ"ש במשנה סוף סוטה שהפרשת חלה נותן טעם בתבואות והנסכים נותנים טעם ביין:

מהו כי כבר. שהרי לא נתחייבו בנסכים עד אחר ירושה וישיבה ובחלה נתחייבו מיד בבואם כמ"ש בספרי ובמנחות הובא ברש"י בחומש כאן וא"כ היה לו להקדים חלה לנסכים שע"כ סידר קהלת בהיפך תחלה אכול בשמחה לחמך על החלה ואח"כ שתה בלב טוב יינך על הנסכים וקהלת בעצמו שואל כי כבר פי' למה בתורה הקדים נסכים תחלה ואח"כ חלה ותירץ רצה אלהים את מעשיך שהעולה ונסכים לדורון על ביאת הארץ שעי"כ מרצה מעשיהו של ירושת הארץ ע"כ בהכרח להקדימו אך באמת החלה קודם להנסכים זהו עומק כוונת חז"ל בדרשה זו ועי' עוד במדרש קהלת פסוק זה:

כי ידעתיו למען אשר יצוה. פסוק זה כתוב אצל עונש עון סדום וכאן אצל העקדה כתוב כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ונכון לגרוס פסוק זה שכתוב במקומו וכמ"ש ב"ר פר' נ"ו סימן ז' ידעתי יִדַעְתִי לכל שאתה אוהבני וזהו להודיעך וכו' עי' סנהדרין ק"ט ב':

שכן כתוב וכו'. ועי' בב"ר שם פר' נ"ו סימן ז' ועי' עוד ב"ר פר' י"ד סימן ט' למה נקראת יחידה:

הרי קרבנך מתוקן. פי' שמ"ש וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל וגו' והאיל אין מקומו במדבר אלא שהקב"ה הביאו לכאן שכבר הכינו מראשית הבריאה כמ"ש אבות פרק ו' שזהו אחד מעשרה דברים שנבראו בע"ש ביהש"מ ונתן בלבו של אברהם שישא עיניו וירא את האיל ומאחר שלקחו להקריבו הרי שזה היה חפצו וכן ביקש וניתן לו בקשתו:

כמו שאמר ויקח. בתנחומא הגירסא כיון שאמר ויקח וגו' ועי' ב"ר פר' נ"ו סימן ט':

שתשבע לי. ב"ר פר' נ"ו סימן י"א:

את עוץ בכורו. ור"ד הנה ילדה מלכה גם היא בנים לנחור את עוץ וגו' ודורש עון ע"פ גז"ש על איוב ובוז על אליהוא בן ברכאל הבוזי ויתכן שכוונת המדרש שמ"ש איש היה בארץ עוץ איוב שמו שתיבת עוץ שייך למטה עוץ איוב שמו ומ"ש היה בארץ פי' מפורסם ונודע בארץ:

עשה ז' ימים חנוכה. כמ"ש מ"א סוף ח' ויעש שלמה את החג ז' ימים וז' ימים ארבעה עשר יום והיה זה בעת חג הסוכות כמ"ש מ"א ח' ב' ויקהלו אל המלך שלמה כל איש ישראל בירח האיתנים בחג הוא החודש השביעי וכל דרשות אלו ע"פ מדה י"ז כמה מעשיות שבתורה שרצה מעשיהם והיו צריכים לעשות יו"ט לאכול ולשתות ולשמוח: