פירוש מהרז״ו על במדבר רבה יז:א

כמה דברים חייב. תנחומא כאן סימן י"ד וכאן חסר וכצ"ל ה' דברים צריך אדם לעשות לבנו למול אותו וללמדו תורה ולפדותו וללמדו אומנות ולהשיא לו אשה כ"ה בתנחומא:

האב זה הקב"ה. שנאמר כי הייתי לישראל לאב ואפרים בכורי הוא כ"ה בילקוט כאן:

על ידי יהושע עשה לך. צ"ל שנאמר עשה לך ועי' לעיל פר' י"א סימן ג' וכאן קיצר:

לפדות לו לעם. ור"ד אשר הלכו אלהים לפדות:

ללמדו מצות. במקום ללמדו אומנות שהמצות הם אומנתם של ישראל שנאמר ויקרא י"ח אשר יעשה אותם האדם וחי בהם ועי' ברד"ל אות ב' ולפי סגנון המדרש נכון לגרוס פסוק דברים ו' וזאת המצוה והחוקים והמשפטים אשר צוה ה' אלהיכם ללמד אתכם אך בילקוט כאן הגירסא וללמדו אומנות שנאמר כי תבאו אל הארץ ונטעתם עי' ויק"ר פר' כ"ב סימן ב':

פרו ורבו. בראשית א' כ"ח ובתנחומא הגירסא והקב"ה אמר לבני נח פרו ורבו בראשית ט' א' וצ"ע למה הביא מבני נח ולא מאדם ואולי צ"ל שם וכן אמר הקב"ה לבני נח פי' לאדם וגם לבני נח והחמשה דברים שחשב המדרש הם בעניני תורה וחושב עוד דברים שעשה מצד הרחמים והאכילו וכו':

וארחצך במים. וס"ד ואסוכך בשמן וארחצך זהו לרחצו ואסוכך זהו לסוכו ואלבישך זהו להלבישו ולחמי זהו להאכילו עלי באר זהו להשקותו:

כי תבאו אל ארץ. שכתב לבנו נכסיו ועל כן חייב להעלות לו דורון ועשיתם אשה עולה לה' שעל שהביאם לארץ חייבים להביא עולה שהוא לדורון: