פירוש מהרז״ו על במדבר רבה טז:כה
Perush Maharzu on Bamidbar Rabbah 16:25 · פירוש מהרז״ו על במדבר רבה · free full Hebrew text
Open in the reader →שמעו כי אתה. הם האומות של כנען כמ"ש ואמרו אל יושבי הארץ הזאת ועליהם אמר שמעו כי אתה ה':
להוסיף להם מזונות. שהיל"ל מבלתי יכול ואמר יכולת לדרוש ע"פ מדת ממעל וגז"ש שכתוב חטים מכולת מה שם חטים אף כאן חטים ומזונות ועי' לעיל סי' כ"ב ומ"ש להוסיף פי' להוסיף עוד זמן ולזונם כמו עד עתה ונכלל בזה על שהם מתרבים תמיד צריך להוסיף להם גם על שאינם מסתפקים בלחם בלבד וצריך להוסיף להם בשר ושארי מאכלים:
כלילית הזו. על שאמר יכולת לשון נקבה וטבע הנקבות שהן רכות הלב ורחמניות ובהכרח שכוון על נקבה שדית הנקראת לילית כמ"ש בישעיה סוף ל"ד אך שם הרגיעה לילית וחז"ל יודעי הכל ידעו טבע הלילית באכזריות ועליה רמז:
כי עין בעין נראה. צ"ל אשר עין בעין נראה מהו אשר עין בעין וכו'. עי' ד"ר פר' ה' סי' י"ג וש"נ ומבואר היטב ע"פ המדות ושם המאמר בשלימות וכאן בקיצור ועי' עוד מ"ש ב"ר פר' פ"ד סוף סימן י"ד ועי' שמ"ר פר' ל"ב סוף סימן ח' ראה אתה ומכל המקומות הנ"ל יצא פירוש המאמר מאיר ובהיר:
ולעתיד לבוא הקב"ה מכנסן. הדבר נראה לעין דכאן חסר שבני משה גלו לאיזה מקום ועשרת השבטים למקום אחר ושבט יהודה ובנימין למקום אחר ועל זה אמר שלע"ל הקב"ה מכנסן ועי' ב"ר פר' ע"ג בסימן ו' ובאיכה רבתי פסוק היה ה' כאויב דף ע"ג א' פסיקתא רבתי פר' ל"א סימן יו"ד:
לפנים מן הענן של חושך. זה מרומז ביחזקאל ל"ד י"ב והצלתי אתכם מכל המקומות אשר נפוצו שמה ביום ענן וערפל ומ"ש שיו"ד השבטים גלו לפנים מן נהר סמבטיון הנה במלכים ב' י"ח י"א מפורש ויגל מלך אשור את ישראל אשורה וינחם בחלח ובחבור נהר גוזן וגו' ודעת חז"ל שהוראת גוזן הוא מלשון השלכה כמ"ש גזי נזרך והשליכי וזה סמבטיון שהנהר עוקר אבנים ומשליך וע"כ נקרא גוזן:
בדפני של אנטוכיא. היא רבלה בארץ חמת ועי' ויק"ר פר' י"ט סימן ד' ב' פעמים דפני של אנטוכי ובסוף מלכים ב' כתוב ויעלו אותם אל מלך בבל רבלתה ובסוף ירמיה כתוב ברבלה בארץ חמת ויגל יהודה מעל אדמתו משמע שגלו לרבלה ונשארו שם הרבה לבד מה שגלו לבבל ועי' בערוך דפני בשם התרגום שרבלה מתרגם דפני וכתב המ"ע שהוא מגרש של עיר אנטוכי וגם מקומות אחרים נקראים כן על שם אילנות דפני הנטועות שם. ומה שהעתקתי פה לפנים מן הענן של חשך כך הגירסא במדרש דפוס פראג ובמדרש דפוס פראנקפורט דאדר והנה התבוננתי שהתחיל המדרש בלשון לפנים מן הרי חשך וא"כ נכון לגרוס גם אח"כ הרי חושך וכן הגירסא ג"כ במדרש דפוס אמשטרדם הרי חושך ואם כן הכוונה על מ"ש בירמיה ובטרם יתנגפו רגליכם על הרי נשף הם הרי חושך אך במדרש איכה הנ"ל דף ע"ג א' איתא בהדיא על דרכים ירעו אלו שירד עליהם ענן והקיפם ועי' עוד במדרש איכה יעיב דף ע' בעבים ובכפים ולפי זה נכון להגיהה מ"ש כאן תחלה ולפנים מן הרי חושך שצ"ל בענן של חושך וסמי חדא מקמי תרי ותלת היינו סמי גירסת מדרש דפוס אמשטרדם שהוא יחיד בגירסתו נגד מדרש של פראג ושל פראנקפורט דאדר ושל מדרש איכה ואינו מפורש לאיזה מקום גלו בני משה: