פירוש מהרז״ו על במדבר רבה טז:כד

הה"ד ותפרעו כל עצתי. תנחומא כאן סי' י"ג:

וארד להצילו מיד מצרים. כוונתו למ"ש לעיל סי' ח' זו לעגם בארץ מצרים וזהו שאמר ואתם לא עשיתם כן והיינו במצרים ואלו השלימו מיד במצרים היה קרבת ה' עליהם ביתר שאת והיה מתקיים זמן ארוך וכן בים קירב אותם והם התרחקו:

באלפי אלפים. זה היה בסיני כמ"ש רכב אלהים רבותים אלפי שנאן ה' בם סיני בקודש:

אחד חוגרו. בתנחומא כאן הגירסא ר' יוחנן אמר אחד חוגרו וכו' עי' שמ"ר פר' מ"ה סי' ב' ופר' נ"א סימן ח':

ושם המפורש חקוק. כאן חסר וצ"ל רשב"י אומר כלי זיין הלבישן ושם המפורש חקוק עליו וכ"ה בשמ"ר פר' נ"א שם:

הביא למלאך המות. עי' כל הענין שמ"ר ריש פר' ל"ב:

ואתם הדבקים בה'. חיים כלכם היום:

אני אמרתי אלהים. וזהו כמו שאני חי וקים ומ"ש ובני עליון כלכם כמו המלאכים שנקראים בני עליון אבל אתם לא רציתם אלא בקשתם אחר הגדולה הזאת למות היינו במ"ש דבר אתה עמנו ונשמעה כמ"ש שיר פסוק ישקני שאז חזר יצה"ר למקומו וע"כ אכן כאדם תמותון וזה ע"פ מדה ט':

והוא נעשה להם בשר. עי' לעיל פר' ז' סימן ד' וספרי סדר בהעלותך:

שהיה קל. הקלוקל דורש קל קל:

אמרו מה הארץ. פי' שהמרגלים השיבו לישראל מה טיבה של הארץ:

מה הניה ארץ אוכלת. פי' שתחלה הראו את פריה הטוב כמ"ש וגם זבת חלב ודבש היא וזה פריה אפס ארץ אוכלת וגו' פי' מה הנאה בפירותיה הטובים אחר שארץ אוכלת יושביה היא ולדעתי היה נכון להגיה כך אמרו מה הארץ ומה הניה ארץ אוכלת יושביה בכל מקום שנכנסו מתים היו רואים ופי' כנ"ל:

שאתם נעשים כאבות. דורש פסוק שהתחיל מה לעשות עוד לכרמי ולא עשיתי בו מדוע קויתי לעשות ענבים ויעש באושים ופי' מדוע לא היה כמו שקויתי שיעשה ענבים טובים והוא עשה ענבים רעים וזהו דברי המדרש אני הייתי סבור פי' שאין השאלה מדוע קויתי כך אלא השאלה למה לא היה כמו שקויתי:

כענבים במדבר מצאתי ישראל. וס"ד כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם שע"פ מדה י"ט האבות כענבים וישראל כבכורה רומז למ"ש כאן והימים ימי בכורי ענבים ומדת האבות שנמשכו אחר הקב"ה בתמימות ובאמונה כמ"ש שמ"ר ריש פר' ו' אך נהפכו להיות ענבים רעים כמ"ש כי מגפן סדום וגו' ענבימו ענבי רוש שפירות סדום נהפכו לגפרית ומלח וזהו עד אנה ינאצוני משמע הרבה פעמים במצרים ועל הים ובמן ובסיני ובמרגלים: