פירוש מהרז״ו על במדבר רבה טו:ח

אלא תיקן לי. הכן כסאות ומטות לישב עליהם:

ולא יכול משה. כי שכן עליו הענן. והענן מקור מלאכי השרת והם השמשים שבמשל וכמ"ש לעיל פ' י"ד ריש סי' י"ט ומ"ש ולא יכול משה הכוונה שנתבייש בכל מה שהכין עצמו לדמות למלאכים עכ"ז במקום המלאכים אינו כדאי והטמין עצמו וגם כל מה שהכין במשכן כלים גופניים שאין זה כלום נגד הרוחניים וקרא לו שיבוא בהכנת עצמו ואמר לו בהעלותך שחבב עליו כל מה שהכין במשכן ודורש סמוכים שסמך בהעלותך אל מ"ש סוף נשא ובבא משה והתבונן איך הבליע המדרש בנעימות ענין נפלא שפסוק ולא יכול משה לבוא הוא בסוף פקודי ומ"ש מיד קרא למשה היינו ריש ויקרא כמפורש בתנחומא שם קרא למשה כמ"ש ויקרא אל משה וגירסת הילקוט ולא יכול משה ובבא משה ויקרא אלא משה מפורש שדורש שני כ"מ והכריע בסמוכים של ויקרא לפסוק ולא יכול משה שבלא קריאה לא יכול לבוא ולאחר שקראו בא וכמ"ש גיטין דף ס' שפרשת בהעלותך הוא אחד מח' פרשיות שנאמרו ביום ח' למלואים שמ"ש ובבא משה בהעלותך היה סמוך לפסוק ולא יכול משה וכמ"ש לעיל פר' י"ד סימן י"ט שפסוק ולא יכול עם פסוק ובבא משה הם ב' כ"מ ושם הכריע מפסוק כי שכן עליו הענן וכאן הכריע מפסוק ויקרא ומאחר שמפורש ולא יכול משה לבוא עד שקראו היה צריך לפרש שבא אחר שקראו ולא פירש שם ופירש כאן ע"פ מדה ל"ב ועי' ויק"ר פר' א' סוף סימן ז' וא"כ מקום פרשה זו בריש ויקרא: