פירוש מהרז״ו על במדבר רבה טו:ז

שבעה אלה. עיני ה' המשוטטים בכל הארץ היינו מ"ש תחלה ושבעה נרותיה עליה ושבעה מוצקות לנרות וגו' ועל זה אמר שבעה אלה הנרות הם כנגד שבעה עיני ה' המשוטטים בכל הארץ היינו שבעה כוכבי לכת המסובבים הארץ והם שלוחי ההשגחה שע"י צבא השמים פועל בארץ:

שלא תהיו מבזים עלי'. כמ"ש בר"ד כי מי בז ליום קטנות וגו' שבעה אלה וגו' שלא יאמרו מאחר שהם שלא לצורך להאיר במשכן א"כ הוא דבר קטן ויבואו להקל בקדושתם לא כן הוא וזהו מ"ש אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות ששבעת הנרות הם אל מול פני המנורה העליונה:

שלא יטעה אותך יצרך. דרשה אחרת על תיבת בהעלותך להעלות אותך וכנ"ל סי' ב':

מה כתיב בחלונות. הביא ראיה שגם בביהמ"ק לא היה צריך לאורה וכן במשכן ובתנחומא הגירסא ראה מה כתיב בחלונות ביהמ"ק וכן צריך להגיהה כאן:

וכן לאלמות וגו' כהחלונות. עירוב מקראות יש כאן שהפסוק וחלונות אטומות אל התאים ואל איליהמה לפנימה לשער סביב סביב וכן לאילמות וחלונות סביב סביב הוא ביחזקאל מ' פסוק ט"ז ופי' שהחלונות של התאים היו אטומות וכמו שהיו בתאים כן באילמות ופסוק כהחלונות האלה הוא שם פסוק כ"ה אצל שער הדרום ואמר כהחלונות בה"א הידיעה ואם הכוונה על מ"ש בפסוק ט"ז הנ"ל שהחלונות של איליו ואילמיו שבשער הדרום היו דומים לחלונות של התאים שהיו אטומות היה די שיאמר כחלונות האלה ומ"ש כהחלונות לדרוש על החלונות המפורשים בביהמ"ק שהיו שקופים מבחוץ ואטומים מבפנים כמ"ש לעיל סי' ב' מפסוק ויעש לבית חלוני שקופים אטומים וא"כ מ"ש בפסוק ט"ז וחלונות אטומות פי' ג"כ שקופים אטומים לא אטומים לבד וע"כ דרש המדרש שהיו רחבות מבחוץ ואטומות מבפנים ואם כפי מה שכתוב אטומים מנין לו שהיו רחבות מבחוץ ועל כן הביא פסוק ט"ז לכאן לדרוש מדה י"ב שפשטות הכתוב מורה במ"ש כהחלונות האלה שבא ללמוד ולדמות חלוני שער הדרום לחלונות התאים שהיו אטומות הרי שחלונות התאים בא ללמד על אטומים ונמצא למד שהיו שקופים ג"כ ממ"ש כהחלונות בה"א הידיעה שכתוב אצל בית שבנה שלמה ויעש לבית חלוני שקופים אטומים וגם שם נדרש ע"פ מדת בא ללמד שהיו שקופים אטומים ונמצא למד שהיו אטומות אל התאים לפנימה מדה י"ב מכאן למדנו שהיו אטומות כלפי פנים ורחבות כלפי חוץ ועי' בהגהת רד"ל בשם הערוך וכן פירש רש"י ביחזקאל מ' ועי' ב"ר פר' ג' ס.' ד' וש"נ. ואם כדברי הערוך ורש"י לבד מאין דרשו על רחבות מבחוץ ורמז כהות מבואר בת"י אטומים אלא בהכרח כדרשת המדרש:

כדי לעלותך. לעיל סי' ב':

לבן ושחור. ומראה לבן הוא מכח האור הטבעי שהוא לבן ולפי דעת האדם היה ראוי שיצא ממקום הלבן ולא מהשחור אלא שיוצר העין אינו צריך לעזר האור ואיך צריך לאור המנורה: