פירוש מהרז״ו על במדבר רבה טו:טז

עשה לך אתה משתמש. תנחומא כאן בסימן יו"ד הנ"ל וה"ג שם ד"א עשה לך:

אלא דוד המלך. על כרחנו לומר שאין הכוונה על דוד עצמו אלא על המלכים זרע דוד שהרי הפסוק ויעמוד הלוים שהביא הוא בד"ה ב' כ"ט אצל חזקיה המלך וגם אצל שלמה כתוב בד"ה ב' ה' כמה פעמים שהיו שם חצונרות חצונרות למאה ועשרים מחצרים בחצוצרות ויהי כאחד למחצרים וכהרים קול בחצוצרות וגם אצל אביה בן רחבעם כתוב בד"ה ב' י"ג י"א וחצוצרות התרועה להריע עליכם וכדומה הרי בהכרח שהכוונה על כל זרע דוד:

כנור היה תלוי. ברכות דף ג' ובירושלמי פרק א' דברכות עי' רות רבה ריש פר' ו' פסוק חצות לילה דף מ"ז ב':

דרך השחר מעורר. שרוב העם עומדים אחר עמוד השחר שאור הבוקר מעורר בני אדם לקום ומ"ש אעירה שחר פשוטו על שהיה קם קודם אור השחר ואין השחר צריך למעורר ורומז לסודות הזוהר שמגלה מה שפי' מעורר:

עורה כבודי. יקשה איך היה מעורר מדת כבודו בעת תפלתו ע"כ דורש שפירושו ע"פ מדה ט' שיתעורר לבטל כבודו מפני כבוד יוצרו לקום להודות וללמוד:

שעשית עם זקנתי. שמ"ר פר' י"ח סי' ב' וש"נ ותרבה שם וכאן חסר ומבואר ברות רבה שם וז"ל שם משפטים שהבאת על עמונים ומואבים (כמ"ש לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה') וצדקות שעשית עם זקני וזקנתי שאלו החיש לה קללה אחת מאין הייתי בא ונתת בלבו וברכה שנאמר ברוכה את לה' בתי עכ"ל ולא די שלא קללה אלא עוד ברכה והבטיחה שביום יעשה בקשתה:

ונשבע שני פעמים. וצ"ע שאין בכתוב רק שבועה אחת ועי' מ"כ וברות רבה ליתא לכל מאמר זה והמאמר בויק"ר פר' כ"ג סימן ה' ושם ל"ג נשבע שני פעמים רק יש שם פלוגתא למי נשבע ח"א ליצרו נשבע וח"א לאבישי נשבע שאם יגע בו שיהרגנו ואם כפי מ"ש ב' שבועות סובר אחת ליצרו ואחת לאבישי:

אמרו ישראל. שבכל עת שמתעוררים לשוב בתשובה אומרים כן כמבואר הרבה פעמים בתנ"ך וכמה ביקש דוד במזמור אשרי תמימי דרך על קושי היצר בלב:

סקלו אותו קימעא. שיצר הרע קרוי אבן כמ"ש והסירותי לב האבן והשלכת האבן נקרא סקילה כמ"ש סקלו מאבן והכוונה שילחמו עם היצר כפי כחם ומ"ש ואני מעבירו מכם פירושו לעתיד לבוא וכמ"ש בסמוך ומ"ש סולו סולו המסלה סקלו מאבן פי' שמצוה אותנו שנעשה כן לסקל קימעה וכן פסוק סולו וגו' הרימו מכשול ויצר הרע קרוי מכשול כמ"ש כי כשלת בעונך:

ונתתי וגו'. וס"ד לב בשר: