פירוש מהרז״ו על במדבר רבה טו:טו

עשה לך משלך. תנחומא כאן סימן יו"ד:

נתכנסו ז' אומות ליריחו. והיה בזה צרה לישראל שנתגברו שונאיהם ובחצוצרות כתוב וכי תבואו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות וגו' ונושעתם מאויביהם וא"כ היה להם להריע ביריחו בחצוצרות וכמ"ש אצל פנחס במלחמת מדין וחצוצרות התרועה בידם ואעפ"כ לא תקעו אלא בשופר:

לא נשתמש בהם. וצ"ע מאחר שמפורש וכי תבואו מלחמה וגו' והרעותם בחצוצרות למה לא עשו חצוצרות כמו שעשו בימי דוד:

נגרא של א"י. פי' בריח מלשון המשנה נגר הנגרר כמו שסוגרין החומה בבריח כך סגרה יריחו על כל א"י שהיתה עיר בצורה מאד ויושבת על הספר ושומרת את כל הארץ מהאויבים ובתנחומא הגירסא סוגרת של א"י וכמ"ש ויריחו סוגרת ומסוגרת מפני ב"י סוגרת היינו על הארץ לשמרה ומסוגרת היא עצמה שלא פתחה השער כלל מפני פחד ישראל:

הוא שמשה אומר. עי' ב' ר פר' צ"ו סימן ג':

הקהילו אלי. ובריש הפרשה כתוב הן קרבו ימיך למות:

אין שלטון ביום המות. שבחצוצרות היה שלטון גדול כמפורש אצלם והיה למקרא העדה ולמסע את המחנות ויום האסף אל משה היה יום זכרון לפני ה' ע"י חצוצרות וכמ"ש וביום שמחתכם ובמועדיכם ותקעתם בחצוצרות ונזכרתם וגו':

ואין אחר משתמש. בלא רשותך ופנחס שכתוב בו בסדר מטות וחצוצרות התרועה בידו היה ברשות משה ע"פ ציווי מה' וכמ"ש ספרי כאן פיסקא ע"ה מכאן אמרו כל הכלים שעשה משה במדבר כשרים היו לדורות חוץ מן החצוצרות: