פירוש מהרז״ו על במדבר רבה טו:יד

ירא את ה' בני. ועם שונים אל תתערב תנחומא בסי' ט' ד"ר פר' ב' סימן ל"ג:

המלך יצ"ט. ואיך נקרא זה בשם מלוכה ע"כ דורש על שיצה"ר נקרא בשם מלך וכשמגביר יצ"ט על יצה"ר הרי ממליך יצ"ט על יצה"ר שכתוב עליו ובא אליה מלך גדול ורישא דקרא עיר קטנה ואנשים בה מעט על הגוף וכל האיברים עי' קהלת רבה פסוק זה:

ד"א ומלך. לפי מ"ש כאן צ"ע איך דורש. אך כאן חסר והגי' בתנחומא ד"א ומלך מן המלך יכול וכו' פי' שמ"ש ומלך פי' ירא את ה' ומן המלך שהוי"ו של ומלך מושך אליו תיבת ירא הראשון:

לנ"נ שאמר לחמו"ע ויק"ר פר' ל"ג סימן ו' ע"ש כל הענין:

אינטוס. פי' במ"ע אמת ויציב ופי' בתמי' וכי כן הוא באמת שאין אתם שומעים לי:

צדו. תוהו ת"א צדו וכו':

אני פי מלך. עי' לעיל פר' י"ד סי' ו':

אמרו לו עני שדרך. צריך להפוך הגירסא וכצ"ל עני שדרך וגו' ואמרין למלכא נבוכדנצר אם מלכא למה נ"נ ואם נ"נ למה מלכא אלא במסים וכו':

והן לא אמרו. פי' שמ"ש בכתוב והן לא ידיע לי הוו לך מלכא כך פירוש הכתוב והן לא אף אם לא יציל בין מציל ובין לא מציל לאלהך לא איתנא פלחין:

אלא עמק שוה. ב"ר פר' מ"ב סימן ה':

אלא אפילו משה. חוזר לענין הפרשה עשה לך שתי חצוצרות כסף: