פירוש מהרז״ו על במדבר רבה יג:כ

כמד"ת צדקת ה' עשה. ועי' ב"ר פר' א' סימן י"א שדורש הפסוק על משה ושניהם אמת ע"ש:

זכה והקריב אחר שמעון. אף שהיה מן השפחות קדם לבני יוסף ובנימין בני רחל:

ונתתי אותה לכם מורשה. וזה נאמר להם במצרים הרי שלהם נתחלקה הארץ:

וילך איש מבית לוי. עי' כל הענין שמ"ר פר' א' סי' י"ט:

שהיתה אחות אהרן. שמ"ר פר' א' סי' כ"ב:

ותתצב אחותו מרחוק. לדעה מה יעשה לו:

שיוכבד נולדה. ב"ר פר' צ"ד סימן ט' ועי' לעיל פר' ג' בסי' ח' וכאן חסר פסוק אשר ילדה אותה ללוי במצרים לידתה במצרים ולא הורתה:

רד"ו שנה. ב"ר פר' צ"א בסי' ב':

למשה בעת שיצאו. כמפורש שמות ז' ז' ומשה בן שמונים שנה בעמדו לפני פרעה:

שבעים שקל בשקל הקודש. בשקל של רוה"ק כמ"ש ויק"ר ריש פר' ט"ו על פסוק לעשות לרוח משקל אפילו רוח הקודש וכו' במשקל הוא שורה:

כאדם שמדליק מנר לנר. לקמן פר' ט"ו סימן י"ט אצל הזקנים ולקמן פר' כ"א סימן ט"ו אצל יהושע:

תורי זהב. שי"ר פסוק זה:

בעדי. משמע אחת זה ביזת מצרים עדיים הרבה זו ביזת הים:

שלחיך פרדס רמונים. כמ"ש שמ"ר פר' כ' כ"ב ד' שנשתלחו ממצרים:

פר אחר. איל אחד כבש אחד:

ג' פרנסים טובים. לעיל פר' א' בסימן ב':

ג' מדות טובות. פר"א סוף פר' מ"ח תנחומא סוף בלק ויק"ר פר' ל"ב סי' ה' ובמ"ר פר' כ' סימן כ"ב ושם איתא ד' דברים:

לעשות מן העזים. כמ"ש מן הכבשים ומן העזים ומצרים עבדו לטלה וכן ישראל במצרים וכמ"ש שמ"ר פר' ט"ז סימן ב' וסימן ג':

ומשה ואהרן עשו. שמות י"א יו"ד:

כך נשבע לשבטים. שמ"ר סוף פר' מ"ד: