פירוש מהרז״ו על במדבר רבה יג:יח

שהיה בכור. פי' שלכך היה בדגלו ראשון על שהיה בכור ולכך הקריב ראשון לשבטים של דגלו:

עיקר הצלה. של יוסף ואף שגם יהודה הצילו לא הצילו אלא ממיתה בבור אך לא להשיבו אל אביו אלא למכרו אך ראובן חשב להשיבו אל אביו והצילו מידם ממש:

זהב פרוים. לעיל פר' י"ב בסימן ד' שדומה לדם פרים וש"נ עי' לקמן פר' י"ד בסימן ט' ג"כ והזהב אדום:

תפיסת מצרים. מה שנתפסו לבית האסורים במצרים:

הוי מלאה קטורת. והקטורת רמז למע"ט כמ"ש לעיל סימן י"ד בקרבן נחשון שהקטורת לריח טוב ויראת ה' מכונה בריח כמ"ש והריתו ביראת ה' וכמ"ש טוב שם משמן טוב עי' ב"ר פר' ס"א סימן ד' ושמה קטורה:

והפסיק הענין. פיסקא באמצע פסוק שם בסימן פ' פתיחה:

שביקש שני מעשים טובים. וזהו בקר שנים כמ"ש בסמוך:

שלשה פעמים ראובן. א' וישמע ראובן ויצילהו מידם ב' ויאמר אליהם ראובן אל תשפכו דם ג' וישב ראובו אל הבור:

כנגד שלשה ויאמר. א' ויאמר לא נכנו נפש ב' ויאמר אליהם ראובן ג' ויאמר הילד איננו: