פירוש מהרז״ו על במדבר רבה יג:טו

שקדמני יהודה למסעות. לעיל סוף פר' י"ב עכ"פ אקריב אני שני לו שאני בכור ראשון לתולדות ואע"פ שאמר הקב"ה הקרב למסעות הכוונה על יהודה לבד עד שפירש משה שהכוונה על כל הנשיאים שיקריבו כסדר המסעות:

נזף בו משה. שבזה שהוצרך לומר לנשיא יששכר הקרב אתה למסעות זהו נזיפה לנשיא ראובן וא"כ מ"ש הקריב א"ת הקריב אלא הקרב:

בע"כ של ראובן. שעל כן הוצרך לומר הקריב ביום ב' שהיה סברה לומר שלא יקריב ביום ב' אלא נשיא ראובן ולפירוש זה אין צריך לומר א"ת:

מפי הקב"ה נאמר לי. ומסיים בספרי שנאמר הקריב אין הקריב אלא שנאמר לי מפי הקודש הקרב למסעות פי' שלכך כתוב הקריב שהתורה מודיע לנו שהוא הקריב לרצון לה' והיא הקרבה אמיתית וזהו כוונת המדרש ג"כ:

לפי שזכה בעצת. לעיל פר' י"ב סימן ט"ז ובספרי כאן:

ושרי ביששכר עם דבורה. שהם שרי קודש בנביאות עם דבורה:

לישוב משפחת הישובי. בבני יששכר כתוב:

וישבו לפניך. ומי ישב לפני הנביא אם לא גדולי הדור שופטי ישראל וביחזקאל ריש י"ד וריש כ' באו אנשים מזקני ישראל לדרוש את ה' וישבו לפני זקני ישראל הם השופטים זקני סנהדרין וכמ"ש זכריה ג' אתה ורעיך היושבים לפניך כי אנשי מופת המה וכמ"ש בפר"א פרק ח' בן אדם בית ישראל יושבים על אדמתם והם יעברו את השנה עי' בפירושי על הפר"א בספר מדרש תנאים וכן הוא בירושלמי בכורים הובא ילקוט יחזקאל ל"ו ועי' ב"ר פר' נ' סימן ג' מש"ש ולעיל פר' זו סימן ג' בציון משליח זמורה וישובו להכעיסני וישב יואב וכן מ"ש יושב אוהלים ומ"ש יששכר באהליך ע"פ מדה ט' וי"ז יושב באהליך:

כנגד פרה אדומה. שעשו באותו היום היינו ביום שני לחנוכת המשכן והוא במדרש תדשא פ' יו"ד ומחברו הוא ר' פנחס בן יאיר כמ"ש סדר עולם סוף פרק ז' ספרי כאן פסוק ויהי המקריב:

ד' דברים. שתהיה פרה ולא פר ב' שתהיה אדומה ומ"ש תמימה שייך לתיבת אדומה כמו שדרשו שתהיה תמימה באדמומית ג' בלא מום ד' בלא עול וד' אלו הם בגוף הפרה לבד דברים שצריכה חוצה לה המפורשים בפרשה:

על שם התורה. עי' ב"ר פר' ע"ב סימן ה' וש"נ:

ומבני יששכר יודעי. ד"ה י"ב ל"ב:

לקרסין. פי' בערוך בל"י מועדים:

ויט שכמו לסבול. ור"ד יששכר חמור גרם:

ויהי למס עובד. עי' ב"ר פר' צ"ח סימן י"ב:

דתנינן קערותיו. לעיל פר' ד' סימן י"ד ושם מבואר:

לכו לחמו בלחמי. ופנים כמ"ש פנים בפנים דבר ה' עמכם:

א' מן אבות נזיקין. שמתחיל בריש בבא קמא בא' ארבע אבות נזיקין וכו' מסדר נזיקין שנקרא סדר ישועות בפסוק והיה אמונת עתיך חוסן ישועות חכמת ודעת אמונת זרעים עתיך מועד חוסן נשים ישועות נזיקין וכו':

למנין ק"ד. כ"ד ספרי תורה שבכתב ומספר שמונים למשנה הרי ק"ד ועוד מספר כ"ו דורות שהיתה התורה חמדה גנוזה בשמים וצריך ביאור מה טעם לחשוב חשבון כ"ד דור שלא נתנה במספר התורה ויתכן על שרצה ליתנה לאדם ולכל דור כמ"ש ב"ר פר' כ"ד סי' ה' על אדם וכן לדור המבול כמ"ש שמ"ר פר' למ"ד סימן י"ג וכמ"ש באריכות בפיוט של שבועות איך רצה ליתנה בכל דור ובכן יתכן לצרפם אל החשבון: