פירוש מהרז״ו על במדבר רבה יא:א

אל תקנא באיש חמס. וכתיב אח"כ כי תועבת ה' נלוז ואת ישרים סודו מארת ה' בבית רשע ונוה צדיקים יבורך וכמ"ש בדרשה השניה על הנואף והנואפת והנזיר שהוא יתברך ואגב דורש דרשה הא' ע"פ גז"ש ומדה י"ז:

מחמס אחיך. מחמס שעשית לאחיך:

כי שמרנו משמרתו. וס"ד וכי הלכנו קדורנית מפני ה' אלהים:

מאשרים זדים. מהללים אותם ובוחרים בדרכיהם ומ"ש גם נבנו וגו' כמ"ש שם בריש מלאכי ונבנה חרבות המה יבנו וגו':

מאנשי סודו. קרוביו ואהוביו ומגלה להם סודו כמ"ש יאמר מה פעל אל שהוא סוד כמוס ויגלה להם:

ועמך כלם צדיקים. ישעיה ס' כ"א ועליהם אמר לעולם יירשו ארץ וזהו ונוה צדיקים יבורך ועל הרשע אמר מארת ה' בבית רשע וכמ"ש רוששנו וגו' המה יבנו ואני אהרוס עד מעל לגבול ישראל וזהו ונוה צדיקים:

ותגדילו עלי בפיכם. ובתחלת הענין כתוב שים פניך על שעיר שחרפו וניאצו את ישראל ואמר שם כשמחתך לנחלת ישראל אשר שממה כן אעשה לך שממה תהיה הר שעיר וזהו מ"ש עליו עובדיה ואל תגדל פיך כאשר עשית כן יעשה לך וזהו מ"ש כאן אם ללצים הוא יליץ:

לחון עליהם לעשות דין. לחון על ישראל ולעשות דין במחריביהם וזהו מ"ש בס"ד שם כי אלהי משפט ה' וזהו לחננכם וזהו מ"ש כאן ולענוים יתן חן:

ויספו ענוים. ישעי' כ"ט י"ט:

כי עם בציון ישב וס"ד בכה לא תבכה חנון יחנך וכנ"ל יתן חן ואח"כ כתוב כבוד חכמים ינחלו וכסילים מרים קלון:

כי היא חכמתכם. ובס"ד רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה:

כסא כבוד. כסא מלוכה של דוד:

ומלכותא ושלטנותא. וס"ד לעם קדישי עליונין וזהו כבוד חכמים ינחלו היינו כסא כבוד:

שסופם ילכו לאש. כוונת המדרש על מ"ש סוף מלאכי הפסוקים שדרש לעיל ושבתם וראיתם ובסוף הענין כי הנה היום בא בוער כתנור והיה כל זדים כמ"ש לעיל מאשרים זדים כל עושי רשעה כמ"ש גם נבנו עושי רשעה קש וליהט אותם היום הבא:

אביב קלוי. ויקרא ב' י"ד הרי שמ"ש מרים קלון מלשון קלוי באש ולא פירש מי הוא האש ופירש בסוף עובדיה:

גוזל ממון. לעיל פר' ט' סי' י"ב:

ואל תבחר בכל דרכיו. כי תועבת ה' נלוז ונקרא תועבה וכמ"ש לעיל פר' ט' סי' י"א בביאור ועי' ויק"ר ריש פר' י"ו ושבע היא השביעית:

המישרים ארחותם. ושם כתוב אשת כסילות הומיה פתיות לקרוא לעוברי דרך המישרים אורחותם שאינם הולכים בדרך המנאפים אך המנאפת רוצה לפתות אותם.

בדרך חכמה הוריתיך. הדרכתיך במעגלי יושר והיושר הוא כמ"ש המישרים אורחותם מניאוף:

יין חשבונו. לעיל פר' י' סי' ח' והסוד הוא שיזיר עצמו מן היין עי' לעיל סוף פר' יו"ד:

יתן ה' אותך. כמ"ש לעיל פר' ט' סי' י"ט שפסוק לצבות בטן ולנפיל ירך הוא על הנואף:

לץ היין. לעיל פר' יו"ד סי' ב' קרוב לסופו:

לשבועה לבחירי. ע' לעיל פר' ט' סי' מ' ותבין כאן:

כדי לענות עצמו. לעיל פר' י' סימן יו"ד:

הן יראת ה'. איוב כ"ח כ"ח:

נושא פניו אליהם. כמ"ש ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום:

בשלום בביתו. שכל מי שצריך לו יבוא אליו כדרך השרים מדה כ"מ כמו שהוא לא יצא מן הבית לארוב אל אשת רעהו והיא לא יצאה מביתה כדרך הזונות יתברכו בכבוד:

מי פתי. הוא הכסיל מרים קלון שמגביה הקלון על ראשה שמגלה ראשה ודורש מרים מלשון גובה ורום ומלשון הפרשה שמפריש כיפה שלה מעל ראשה:

ואומר וצבתה בטנה. דורש עוד מרים קלון שמגדיל ומפרסם הקלון:

זוכה לכל הברכות. דורש סמוכין כנ"ל בסוף פר' הקודמת: