פירוש מהרז״ו על במדבר רבה י:כה

וחוזר מראש. למנות הנזירות מתחלה והימים הראשונים שמנה יפלו ומצטער לכך חסה עליו התורה שיוצא בקרבן עני.

קנסה אותו תורה. וכדלעיל סי' ט' לאשם הרי זה קנס על שלא שמר עצמו מן הטומאה:

החטאת היה מביא. חטאת חמור וקדוש מהכל שצריך ד' מתנות נגד הטומאה החמורה מהכל שסותר כל הנזירות ועולה חמורה משלמים שעולה ק"ק ושלמים קדשים קלים ע"כ העולה כנגד תגלחת שחמורה מהיוצא מהגפן שסותר ל' יום מיוצא מן הגפן אינו סותר כלל עי' מ"ש לעיל סי' י"א:

באכילת היוצא מן הגפן. וענבים לחים ויבשים לא יאכל מחרצנים ועד זג לא יאכל:

שני מיני לחם. חלות בלולות בשמן ורקיקים משוחים בשמן וכדלעיל בסי' י"ט:

נסכים לעולה ולשלמים. כדלעיל סוף י"ט הנ"ל:

ב' אזהרות שלשתים. חומץ יין וחומץ שכר לא ישתה וכל משרת ענבים לא ישתה:

לחזק זרועו. של הנזיר שיוכל לעמוד כנגד יצרו הרע כמ"ש ה' לא יעזבנו בידו:

בתי הרבה יין עושה. סוטה דף ז' לעיל פר' ט' סי' ל"ג פ' יו"ד סי' א':

מתנים עליה. כל הכתוב בפרשת נזיר ודורש לפרשת נזיר סמוכיס מלפניה וסמוכים מלאחריה וכמ"ש ויקרא רבה פרשה כ"ה סימן ז':