פירוש מהרז״ו על במדבר רבה א:ד

במדבר סיני. וס"ד שאו את ראש כל עדת ב"י שי"ר פסוק שררך דף ל"ד ב' שמ"ר ריש פר' ל"ט ע"ש פסיקתא פר' יו"ד סי' ב' תנחומא כאן סימן ד' ותנחומא תשא ריש סימן ב' כל הענין:

נתונה באמצעו. בתנחומא תשא הגירסא כך סנהדרין נתונה בלשכת הגזית שהוא באמצע ביהמ"ק ובפסיקתא שם הגירסא בירושלים שהיא באמצעיתו של עולם:

משלשתן. כ"ג שליש מס"ט מהם שסנהדרין שבעים כמנין יין ועי' ב"ר פר' צ"ח סימן יו"ד ומש"ש ודורש מ"ש אל יחסר המזג כי מה שייכות לשרר עם המזג ע"כ דורש אא"ע המזג לשררך ת"ע למקום שצריך ושייך המזג והיינו היין וכמ"ש רז"ל כל חמרא דלא דרי תלת מי' לאו חמרא הוא:

אכל התבן. לקמן פר' ד' סוף סימן א' ומ"ש נימנים בכל שעה על שנמנו במדבר כמה פעמים בתורה ויתכן שנכלל בזה שנימנים כל שעה עשרה לכל דבר שבקדושה ג' לזימון וכמ"ש במשנה בג' אומר נברך בג' והוא וכו' בעשרה והוא וכו' במאה והוא באלף וכו' וכיוצא בזה לדברים שנמנים אחר הרוב: