פירוש מהרז״ו על במדבר רבה א:ג

עד שלא עמד. תנחומא כאן כל ענין זה סי' ג' כאן שייך מ"ש במ"ר פר' י"ב סימן ד' ובא לפרש מ"ש כאן באוה"מ ובשי"ר פסוק אפריון דף כ"א ב' ע"ש ותבין כאן ועי' בריש מכילתא בא"א:

שנאמר והצנע לכת עם אלהיך. פי' שאנו צריכים להיות הצנע לכת לפני אלהינו כמו שנהג הוא בהצנע לכת עמנו ע"כ לא כתיב לפני אלהיך אלא עם אלהיך שגם הוא בהצנע לכת. וכמ"ש בתד"א סוף פרק כ"ח א"ת והצנע לכת עם אלהיך אלא והצנע לכת עמך אלהיך שכל זמן שאתה הולך עמו בצנעה יהיה גם הוא עמך בצנעה והמדרש והתד"א למדים זה מזה:

בת מלך זה משה. שמשה נקרא מלך ונקראת התורה בת מלך כאלו היתה התורה בתו שהוא חוללה והולידה בארץ ובתנחומא הגי' בת מלך זה משה שנאמר ותביאהו לבת פרעה ויהי לה לבן ועל שם בת פרעה נקרא משה בת מלך שהיה גדלתו. ועי' שמ"ר פר' ה' סוף סימן ה' שהפרשה הזאת מדברת בפרעה ומשה:

מכאן אמרו. פי' מאותו ענין דרשו על פסוק זה ועי' מ"ש פר"א פרק ב' בפירושי שם וכמו שהצדיקים נקראי בני אל חי בני ממ"ה כך הצדקניות נקראות בנות מלך מ"ה:

ממשבצות זהב לבושה. שהיא תזכה שתעשה לבוש של משבצות זהב לזרעה ועי' ויק"ר פר' כ' סימן י"ב ולקמן סוף פר' ב':

ובבא משה. עתה בא לחתום דרשה הקודמת והביא ראיה מפסוק סוף נשא ובבא משה לדבר אתו וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפורת מבין שני הכרובים וידבר אליו:

אלו היו א"ה. ויקרא רבה פר' א' סימן י"א ושם מבואר בשם מ"ע ערך קסטרא:

וגם אל הנכרי. ובא מארץ רחוקה למען שמך:

אם היה ראוי לו. שלא יתגאה אח"כ ולא יהיה כפוי טובה ובכלל זה שמה שמבקש הוא באמת טובתו ולא לרעתו:

ולא תאמר ביהמ"ק. פי' ולא ביהמ"ק לבד היה טוב לאוה"ע אלא אף ישראל ג"כ אלא שאין הדבר ניכר כל כך לעין אבל לעתיד לבא יהיו הכל מכירים כי כן הוא ועי' בתנחומא בחוקותי סוף סי' ב' ולפי מ"ש כאן יקשה שהרי כאן דורש באוה"מ ומביא הדרשה מבית המקדש והעיקר חסר כאן וכמ"ש בויק"ר שם אריב"ל אלו אוה"ע היו יודעים מה אה"מ יפה להם וכו' ע"ש וכן הוא בשי"ר פסוק כתפוח בעצי היער דף י"ד ב' וזה שייך כאן למ"ש מאוה"מ ואגב מאמר זה של אוה"מ הביא ג"כ המאמר השני של ביהמ"ק וישראל:

מכל לשונות. וסיפא דקרא נלכה עמכם כי שמענו אלהים עמכם: