פירוש מהרז״ו על במדבר רבה א:ה

וידבר וכו'. שאו את ראש כל עדת בני ישראל:

באיזה שבוע. היינו איזה שמיטה ביובל ואיזה שנה בשמיטה איזה חודש בשנה על שהיתה חשובה ויקרה לקחה לאשה ולמטרונה אך הראשונות לפילגשים ושפחות:

אל בית מלכותו. הוא המדינה בחודש וגו' בשנת וגו':

הרי אפרכא. שם המדינה כולה כולל הרבה ערים:

הרי מדינה. פי' כמ"ש במדרש אסתר סוף פסוק ויהי בימי השני וסוף פסוק בימים ההם שעיר הוא מדינה וכאן שהיו במדבר הרי מ"ש במדבר סיני הוא אפרכיא ובאוה"מ במקום עיר מדינה:

הרי נכתבה אופטיא. כאן חסר וכצ"ל לצאתם מארץ מצרים הרי אופטיא וכמ"ש לעיל סוף סימן א' פירוש תיבת אופטיא:

למה שאו את ראש. עי' מ"כ וכדלעיל סוף סימן א' כשבא לגדלם:

לא עשה וכו' ומהו עשה. בריש הסימן הביא שני הפסוקים וכאן משמע שפסוק וירם קרן משלים לפסוק לא עשה וזה צ"ע שהרי פסוק לא עשה הוא בסוף מזמור קמ"ז ומ"ש וירם קרן הוא בסוף מזמור קמ"ח ואיך ולמה צרפום יחד. ובתנחומא בלשון יותר ברור לא עשה כן לכל גוי ומה עשה הרים ראשם שנאמר וירם קרן לעמו אך באמת הענין שלשון חכמים מרפא וישוב לדקדוק שבמקרא שבסוף מזמור קמ"ז כתוב מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל לא עשה כן לכל גוי שע"פ מדת ממעל היל"ל לא הגיד כן לכל גוי כמו שהתחיל מגיד דבריו ואמתת פשוטי ע"פ מדה ט' וממעל כאלו כתיב כאן לא הגיד כן לכל גוי וכאן חסר מה שעשה שעל זה יאמר לא עשה כן לכל גוי ובסוף מזמור קמ"ח אחר שחשב מה שנבראו בארץ כתיב יהללו את שם ה' כי נשגב שמו לבדו הודו על ארץ ושמים וירם קרן לעמו שיקשה ג"כ שלא פירש באיזה ענין הרים קרנם שלפי ענין הפרשה בענין ההלול לה' כל הברואים שוים בהלולו כמ"ש יהללו את שם ה' וגו' ע"כ דורש ע"פ מדה י"ז וירם קרן בענין שכתב בו נשיאה והרמה היינו מ"ש כאן בתורה שאו את ראש כל עדת שזהו הרמת קרן ראשם ומדקאמר וירם קרן לעמו משמע שלאחר לא עשה כן היינו מ"ש במזמור קמ"ז הנ"ל ע"פ מדה ל"ב לא עשה כן לכל גוי אבל לעמו עשה שכל הברואים ההילול והקילוס מכולם יחד בלא מינוי פרטי האישים מהם אך בעמו מנה כל פרטי אישיהם וזהו הרמת קרנם. וכן הוא לקמן פר' ב' סוף סימן ה' ובשמ"ר פר' למ"ד סוף סימן י"ב ע"ש: