פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב ח:יד

וחוזר עט״ז. הב״י כתב דהטור סובר דחוזר ומברך כמו תפילין והקשה הט״ז א״כ רובו נמי כמו תפילין והראיה מצ״ז דכתב הטור כיל״ו שאני הפסק בתפלה ורובו אין הפסק ויברך אח״כ (אע״ג דצריך עובר לעשייתן לכתחלה כמו בסי׳ כ״ה ס״ח במשך זמן כאן אי אפשר) ומיהו הב״י לא הביא כ״א כמו דאשכחן בתפלה הפרש ה״ה י״ל לענין ברכה יש הפרש ומ״ש בתפילין רובן א״י דאה״נ להב״י א״צ ועא״ר אות ח״י ומיהו לדידן לקמן כ״ה סי״ב אין מברכין אף בנשמטו כולם עמ״א שם אות כ״א: כתב א״ר בשם שכ״ג בירך ונפל טליתו כולו מידו והגביה א״צ לברך פ״ש פשוט הוא מר״ו ס״ו דווקא נאבד או נמאס ולעיל כתבנו דאם נפסק ציציותיו דמיא להתם: