פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תרצא:ג

וי״ו עט״ז והוא פי׳ הר״ן ז״ל עב״י בשם א״ח בשם הרא״ש וברא״ש משמע להאריך בכתיבה שיהא הוי״ו מאותיות גדולות יע״ש ופי׳ הר״ן ז״ל לא הבינותי אם לומר שיהא וי״ו רק קו ישר בלא ראש כפוף אין זה צורת וי״ו כמ״ש הב״י בסי׳ ל״ו בשם המנהיג צריך להיות כאונקליות ווים לעמודים שלא יפלו היריעות ואם לומר שיהא ראש הכפוף קצת בזקיפה באלכסון למעלה כזה מ״מ לא ראיתי לסופרי זמנינו שיעשו זה רק כותבים מאותיות גדולות וצ״ע. בענין חסירות ויתירות עא״ר האריך והביא נוסחאות שונות ואף דיעבד כשר מיד דהוי השמיט הסופר עד חציה מ״מ לכתחלה ראוי ונכון לכתוב כדין. בש״ע סעיף ח׳ בציבור א״י אף דיעבד במגילה הכתובה בין הכתובים ויחיד קורא בה משמע אף לכתחלה אף שיש לו מגילה כתובה לבדה יכול לקרות בזה ובשור כתב אבל יחיד הקורא בה יצא משמע דיעבד וערא׳ש פ״ב דף י״ט. משם משמע נמי דאם חסירה או יתירה יוצא בה בציבור דיעבד ואפשר לכתחלה לא. והמחבר פסק כהר״מ ז״ל פ״ב דמגילה ה״א דבציבור אף דיעבד לא יצא בה וליחיד אף לכתחלה קורא בה ואפשר מ״ש השור דיחיד יוצא דיעבד דלכתחלה לא יצוי׳ יחיד דמגילה בזמנה צריך לכתחלה עשרה מ״מ היה לפרש שאם אין עשרה ויש לו מגילה כתובה לבד יכול לקרות בכתובה בין הכתובים לכתחלה ועיין מגילה י״ט א׳ בההוא דקרי במגילה הכתובה בין הכתובים יע״ש. ועב״י עמ״ש המרדכי דל״ד למגילה הכתובה בין הכתובים שנראה מדבריו דיעבד פסול מהא דל״ד למגילה הכתובה בין הכתובים אין ראיה דיחיד אף לכתחלה קורא ומש״ה הוצרך המרדכי לחלק ביניהן לענין לכתחלה. ברמ״א סי״א אין מברכין על מגילה גזולה עסי׳ תרמ״ט בס״א אף קנאו בשינוי מעשה וכדומה אפ״ה לא יברך עליו ה״ה כאן ואע״פ דאין גזל בקול ומ״מ התם נמי קנהו אפ״ה אין מברך הואיל ובא מגזל ה״ה כאן וה״ה בשופר אין מברך עסי׳ תקפ״ו במ״א שם ואי״ה במ״א כאן יבואר עוד. ומ״ש מגילה גזולה יצא דאין גזל בקול הא לא״ה אע״ג דלא כתיב לכם מ״מ מה״ב כמו שופר אי לאו דאין גזל בקול לא יצא ועב״י כאן ותקפ״ו. ולהמחבר בתרמ״ט ס״ה והוא דעת הר״מ ז״ל בדרבנן מה״ב יצא צ״ל מגילה ד״ק הוי כעין של תורה ולכן צריך לטעם דאין גזל בקול עב״י תרפ״ו בשם בעל המאור עב״י תרמ״ט וכאן מ״ש בשם הרשב״א ז״ל. אם כתב מגילה על איסורי הנאה יצא דמצות אף דרבנן לאו ליהנות נתנו עיין ר״ה כ״ח בר״ן ועסי׳ תרמ״ט ומיבעיא לי אם כתב על עור עכו״ם ועיר הנדחת דלשריפה בשופר בסי׳ תקפ״ו דשיעורא בעי א״י בה ומגילה יוצא א״ד דלא יצא דהוי כקורא ע״פ ועיין אה״ע בגט על איסורי הנאה ועכו״ם ואי״ה במ״א יבוואר עוד: