פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תרפח:ה

אם עט״ז הנה מימרא דרבא מגילה י״ט א׳ יש בו ג׳ פירושים כמ״ש הב״י ובכ״מ פ״א מהלכות מגילה ה״י א׳ דרבא אבן עיר שהלך לכרך קאי כסדר המשנה ומיניה נלמד לבן כרך שהלך לעיר וכפי זה בן עיר לכרך אם דעתו להשאר בי״ד שחרית בכרך שהוא זמן קראתו בטל מעליו זמן קראתו וקורא בט״ו וכן בן כרך לעיר אם דעתו להשאר ט״ו שחרית בעיר בטל זמן קריאתו וקורא בי״ד (ויהיה הפירוש בן עיר לכרך כמ״ש הרא״ש וכן בן כרך לעיר לא כרש״י ולא כרא״ש ובדעתו תליא מילתא לא במעשה שיתעכב באמת שם דא״כ מה מהני המעשה לבן כרך למפרע אלא בדעתו תליא שלתא כדבעינן למימר לקמן אי״ה) ודחה הכ״מ והב״י פירוש זה דרבא דריש קרא לכרך תחילה יע״ש הפי׳ הב׳ פירוש רש״י דרבא אכרך לעיר אם דעתו ביום י״ד דבעיר פרוז וקורא בי״ד ואם דעתו לילך קודם אור היום קורא כמקומו וממילא בן עיר שהלך לכרך אם דעתו לחזור למקומו ביום ט״ו קורא בי״ד (בהיותו בכרך) ואם דעתו להשאר בט״ו שחרית נעשה מוקף ואין קורא אלא בט״ו אבל הרא״ש וטור פירשו דרבא אסיפא וארישא קאי והכל תליא בי״ד שחרית בן עיר בטל זמנו ונסתלק וקורא בט״ו ובן כרך נעשה פרוז כו׳ והמ״מ וכ״מ פירשו לברי הר״מ ז״ל שם כפירש״י ודברי המחבר נעתקים ממנו וי״ל במ״ש הט״ז פירושו בי״ד שהוא פירוש הרא״ש והטור הפך רצונו שפירש ככ״מ ושם כתב דרי״ף נמי מפרש כרש״י וע׳ לבוש מפרש דברי הש״ע כרא״ש וטור ועא״ר אות י״א. וברי״ף כתב הציון בן עיר שהלך לכרך אמר רבא יורה כרא״ש וטור (ואם שלא ציין מלת וכו׳ כבר דחה הב״י וכ״מ פירוש א׳ יע״ש) ונאמר בזמן קריאה לרוב העולם בי״ד וכ״כ הא״ר ובבאר הגולה ציין בזמן קריאה המקום שהוא בו לא המקום שיצא משם עמ״א. ושלל פי׳ א׳ של הב״י וכ״מ והיה לשלול ג״כ פירוש הטור והרא״ש כאמור ואי״ה באות ו׳ יבואר עוד: