פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תרפז:ג

וכל עט״ז וחולק על רמ״א ברישא וכ״מ שאמרנו שאחד נדחה מפני חבירו לגמרי קאמר ששאר מצות נדחים לגמרי מפני מגילה ומת מצוה דוחה מגילה לגמרי עמ״ש באות ב׳:

נסתפקתי הא דכל מצות נדחים מפני מגילה לכ״א מהפירושים זה ביום אבל של לילה דאין כ״כ חיובא דכפרים לא היו קורין בלילה לחד תי׳ הר״ן ז״ל ביום הכניסה ועמ״א א׳ (וי״ל מ״ש מק״ש ד״ת גזור דלמא אתי למפשע וי״ל דמגילה קבלה הוי כד״ת) א״כ י״ל אין מצוה ד״ת נדחית אף באפשר לעשות שתיהן וכ״ש לפסק הט״ז דבשל לילה אין נדחה מצות ד״ת לגמרי מפני מגילה של לילה ואף לתירוץ הב׳ של הר״ן ז״ל כאן בריש פירקין וצ״ע:

ודע דבמגילה כ״ט וכתובות י״ז אמרינן מבטלין ת״ת למת ולכלה ויראה דלאו בחד גווגא דבמת אין שיעור נטילתה כנתינתה ובכלה יש שיעור ואין מבטלים ת״ת דרבים וא״כ יראה דמגילה בציבור קודם דקודם לת״ת דרבים כ״ש לכלה ומיהו בי״ד ש״ס כשאין כ״צ לשניהן כלה קודם וא״כ להר״ב בהג״ה שכתנו מת מצוה שאין לו קוברים כדי צורכו נמי מ״מ קודם א״כ כ״ש כלה כה״ג קודם למגילה וערש״י ז״ל שכתב כלה ללוותה מבית אביה לבית חופתה הדבר צ״ע:

אם ב׳ מנות לבד וחל ט״ו בשבת ואין לו נר שבת הי קדים וגם אי משלוח מנות קודם או מתנות לאביונים קודם ואימתי שולחים המנות והמתנות יבואר אי״ה בתרצ״ד ותרצ״ה ובשאר דוכתי: