פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תרפז:ב

מחוץ עט״ז מ״ש ברש״י עיין מהרש״א ז״ל שם וסובר הט״ז ז״ל למאי דמסיק ברכות ך׳ ב׳ שוא״ת שאינו דוחה אף לאו ד״ת עמ״ש בחידושינו ברכות ומגילה. ומ״ש ברמב״ם כתוב בלשון זה היינו שלשון המחבר הועתק משם. ומ״ש בכוונת הר״מ ז״ל י״ל אמאי לא כתב הר״מ ז״ל רבותא טפי דאף לגמרי נדחה מגילה מפני מ״מ ועמ״א אות ו׳ ומ״ש דברי רמ״א סותרים זא״ז לכאורה י״ל דבאין שהות לעשות שתיהן ודאי אין מצוה ד״ת נדחה מפני מקרא מגילה משא״כ מת מצוה שיש שהות לקבור אחר כך ולמגילה אין שהות מש״ה מגילה קודם הא בא״א לקבור אח״כ מת מצוה קודם וסברתו ז״ל דבהאי רגע שמשהה המת חשיב ביטול מ״ע לגמרי ומכל מקום אין זה סתירה ובספר ש״ה בכלל כבוד הבריות הארכנו ומ״ש דק״ו שיהא עבודה נדחה לגמרי מפני מקרא מגילה דת״ת עדיף מעבודה ונדחית לגמרי בהאי רגע מפני מקרא מגילה כוונתו ת״ת דרבים עדיף מעבודה ואפ״ה נדחה מפני מקרא מגילה כמ״ש המחבר שאין לך כו׳ ועמ״א ג׳ ואפ״ה נדחה לגמרי כ״ש עבודה דנדחה לגמרי מפני מגילה דהוי דברי קבלה ושקולה כד״ת פרסומי ניסא עדיף. יראה דוקא כשא״א לקרות המגילה אח״כ אבל באפשר לקרות אח״כ ומצוה ד״ת עוברת מצוה ד״ת עדיף ועיין סימן תרפ״ד להקדים כו׳. וסמכו של ב״ר דמבטלין ת״ת לשמוע מגילה בציבור ועדיין צ״ע. ומה שאנו מתפללים וקורין ק״ש ואח״כ מגילה דקורין בציבור כמ״ש המ״א אות ג׳ דברבים ל״ש לפשיעה בציבור וזה פשוט. ומ״ש הט״ז בתרע״ח דפת בשבת קודם לנ״ח ד״ת קודם יע״ש ע״ש בפריי משא״כ כאן מגילה קבלה ושקול כד״ת ופרסומי ניסא עדיף וזה שסיים כאן פרסומי כו׳. ושם כתבנו אי פת הוי ד״ת יע״ש ומיהו מסמכו של ב״ר ק״ו מעבודה היה להט״ז ז״ל להוכיח בפשיטות דת״ת לגמרי בטל לגמרי בהאי שעתא ועבודה יכול לעשות אח״כ ולית ק״ו ש״מ עבודה בטל לגמרי מפני מגילה באין שהות לשתיהן. ומ״ש בתוס׳ מגילה ג׳ א׳ ד״ה מבטלין בחידושינו כתבנו מזה: