פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תרעג:ו

דהוי עט״ז לכאורה דברי תה״ד צ״ע דא״כ בטלת תורת חהר״ל דאיסור אין ר״ל אלא ע״כ אזלינן בתר אחרים שאם תתבטל יהיו ר״ל והיינו לחומרא כאן ניזול בתר אחרים נרות חול ולא יהיו ר״ל ובא״ר אות י״ב דבתה״ד המעשה שב׳ ב״א הדליקו נרות וב׳ שמשים ונתערב נ״ח א׳ בין ב׳ שמשים אי שרי להשתמש אצל שלשתן (דהיינו מכ״א לבדו לפי הבנת הר״ב כאן בהג״ה) ושמשים נמי מנין מיקרי יע״ש. והר״ב אינו אומר כן שהרי סתם בשאר נרות משמע אף של חול ממש לא שמשים וי״ל הר״ב מיירי במקום שמוכרין נרות במנין דוקא וגם זה דוחק וי״ל דהר״ב סובר דאזלינן בין בתר האיסור אי הוי מנין או בתר המבטל וכ״ש כאן מנין חשוב למצוה ואפשר מנין חשוב הוא ואזלינן בתריה או בתר ודאי המבטל הכל לחומרא משא״כ חהר״ל שכל עצמה מחמת ר״ל אזלינן בתר המבטל ובפריי לי״ד הארכנו בזה ומ״ש הט״ז הטעם קבוע צריך עיון כיון דלא ניכר השתא מי הנ״ח ל״ש קבוע ד״ת אלא בניכר במקומו כט׳ ציבורין וקבוע דרבנן במנין וחהר״ל ושאר דברים חשובים משא״כ כאן להט״ז ובפריי לי״ד כתבנו מזה: