פרי מגדים על אורח חיים, משבצות זהב תרנא:יא

טורף עט״ז מ״ש להר״ן היינו דעה שנייה רי״ף ור״מ ז״ל וכסכוס עלין אחר כך כלומר אחר הולכה שם ג׳ כסכוסין ואחר הובאה ג׳ כסכוסין ולרא״ש וטור ג״פ על כ״ד ג׳ הולכות וג׳ הובאות וא״צ כלל כסכוס עלין. ובזה י״ל שהר״ב חשש להחמיר כשני הפירושים וגם לולב ד׳ טפחים לנענע מורה כסכוס כו׳ ובעי׳ דר״ז מורה ג׳ הולכות והובאות כמ״ש באות יו״ד וקושיא שנייה היא דסותר הר״ב מ״ש דהולכה והובאה היא הנענוע באופן שא״צ כלל לתנועות קטנות היינו כסכוסי איך כתב לעיל טורף הלולב שהם דברים סותרים וכפי הנראה שזו קושיית המ״א ג״כ באות ך׳ ואי״ה שם יבואר.ומסיק רש״ל דכך יעשה לרוח מזרח ג׳ הולכות גדולות שמא זה הפירוש ג״פ על כ״ד ובעי׳ דר״ז בזה לחומרא גם יכסכס עלין עכ״פ בהולכה והובאה אחת ג׳ כסכוסין בהולכה וג׳ בהובא׳ לחוש לדיעה שניה של הר״ז ז״ל גם בהולכה והובאה א׳ יעשה שש זוגות קטנות בתואר הולכה והובאה לחוש לפירוש שלישי כעין מ״ש הר״ן ז״ל בדיעה שלישית אבל בהולכה והובאה גדולה שניה ושלישית למזרח א״צ שום נענוע לא כסכוס ולא זוגות קטנות דבר מותר הוא לכל הפירושים כי יוצא לכל הדיעות כאמור. עוד כתב הט״ז ז״ל להחמיר שהובאות גדולות יהיה בשיעור יותר ממה שהיה הלולב בידו בשעה שהתחיל הולכה כי לא נחשב ההובאה בזה מאחר שהוליך צריך ג״כ להביא למקומו אלא מקרב יותר ללבו יהיה נחשב הובאה מעליא. ואפשר זה נרמז בבעיא דר״ז וכמ״ש הטור ולפי׳ גירסת הספרדים ומביא אליו היינו מקרב יותר ממה שהיה הלולב תחלה לפניו כאמור הארכתי ועדיין לא יצאתי י״ח הביאור ועלח״מ פ״ד ה״י בביאור המ״מ ובספר כפות תמרים )(: